אישיותו של הרודוס: היסטוריה ופסיכיאטריה

מבוא אישיותו השנויה במחלוקת של הורדוס משכה מאז ומתמיד תשומת לב רבה של מלומדים יהודים

ונוצרים, אנשי הלימודים הקלאסיים וחוקרי תולדות ישראל גם יחד.

החיבור המפורט והמקיף ביותר שנכתב עד היום על הורדוס הוא ספרו של החוקר אברהם שליט שפורסם בשנת .1960 אף שרבים יצאו כנגד יחסו הנלהב מדי של שליט להורדוס, ובמיוחד נגד שני

הפרקים האחרונים בספר המפליגים בשבחו, נתקבל הספר- לפחות על ידי הזרם המרכזי של

המחקר הישראלי – כחיבור המוסמך ביותר על ימי הורדוס.

הספר המבוקר במאמר זה, ספרם של החוקרים אריה כשר ואליעזר ויצטום, מהווה ניסיון להציע אנליזה פסכיאטרית לכל המידע שהגיע לידינו על הורדוס מלידתו ועד מותו. המסקנה ההסטורית של הספר בלשון יום יום – הורדוס כולו חייב ונועד למעשים רעים מטבע ברייתו. הספר מונה

בהורדוס שורה ארוכה של תכונות או מאפיינים שליליים מן הסוג הגרוע ביותר. אחדות מן

התכונות היו טבועות בו מלידה, אחרות התפתחו בילדותו וכמה מהן נבנו בבחרותו על גבי

קודמותיהן. כך נהג הורדוס מראשית דרכו הציבורית, כך פעל לאורך כל ימי שלטונו וכך הוציא את נשמתו. אם פה ושם הורדוס מגלה רגישות, אין זאת אלא מחמת הנטייה הדכאונית החריפה

שהייתה קיימת בו משחר נעוריו שנבעה מרגשי נחיתות.

בחזרה לספרו של שליט, עיקרו כאמור הוא על צד החיוב. הורדוס של שליט ניחן בכשרונות לא מצויים בשורה של תחומים: כושר ארגון והנהגה, תבונה מדינית, אומץ לב, חריצות, דבקות במטרה, יצירתיות וחזון לטווח ארוך. למרות מוצאו וההתנגדות העזה שעורר היה לו יחס של חיבה כלפי העם היהודי והוא גילה דאגה כנה למעמדם, לקיומם ולעתידם של היהודים הן בתחומי ממלכתו והן בתפוצות. קשה להתעלם ממאמציו של הורדוס להיטיב עם העם. בין השאר בדאגה מתמדת לספק תעסוקה לתושבים, בפיתוח החקלאות, בשמיטת המסים בעתות מצוקה ובפעילות נמרצת ויצירתית לאספקת מזון לכל יושבי הארץ בשנות בצורת. הורדוס גם הביא שלום וביטחון לאוכלוסייה בארץ יהודה כאשר ביער את השודדים והגנבים ועמד בפרץ נגד כל אויב מבחוץ. ועוד לא הזכרנו את עזרתו המעשית והדיפלומטית ליהודי אסיה הקטנה ואת בניין המקדש – גולת

הכותרת של מפעלי הבנייה שיזם ומימן.

 

 

 

למעיין בספרו של שליט מצטייר הורדוס גם כמי שהציל את העם היהודי מחורבן בטרם עת, כאשר

השכיל לתמרן בין הקנאות היהודית חסרת הפשרות למגף הדורסני של האימפריאליזם הרומי. התרומה הבת קיימא של שליט – הייתה באיזון התדמית השלילית המוחלטת של הורדוס שרווחה

 

בבד עם תובנות וחידושים חשובים לאין ספור בתחומים

בעיקר בקרב מלומדים יהודים בבד

רבים. התזה המרכזית

 

הספר של כשר וויצטום חותר בהתמדה להוכיח את האבחון הפסיכיאטרי שלפיו הורדוס סבל מתסביך נחיתות פתולוגי משחר ילדותו, תסביך שהביא בבגרותו מצד אחד לחרדות ודכאונות

ומצד שני לנרקיסיזם, שיגעון גדלות, בולמוס מיני , סדיזם ובעיקר לפרנויה.

 

המחקר הפסיכולוגי ברובו מותח ביקורת חריפה על השימוש בכלים פסיכיאטריים במחקר

ההסטורי, בפרט כאשר מדובר באישיות מן העת העתיקה. ישנו אנכרוניזם ביישום שיטה שיסודה למעשה במאה העשרים לגבי חברה מן העולם העתיק בעלת נורמות שונות בתכלית של התנהגות

אישית וחברתית ושל אמונות ודעות. תסביך נחיתות מילדות: מוצא וחזות חיצונית

תוכן עניינים

כתבות נוספות: