דינאמיקות מרחביות של הון, שלטון והתנגדות – השפעת הערים

פוסט מודרניזם כפילוסופיה, מדברים על מרקסיסטיים מאוכזבים, לא אוהבים את איך שהחברה מתנהלת אבל חשיבה שניה על רעיונות אטופי כמו קומוניזם, מעוררת ספקות. אולי יצר האדם רע מנעוריו, כל מי שמוכר אידיאולוגיה קצת מסבן אתכם לטובת האינטרסים שלו. אולי אין אמת מוחלט. אל תקנו שום אידיאולוגיות שמוכרים להם ולא יהיו אוטופיות ולכן המאבקים על חברה

מושלמת אולי תמימים ואולי מונעיים מאיפשהו. אין אמת אחת אלא ריבוי אמיתות.

מתחילים לגלות את ההומואים, לסביות בשנות ה,80 פמינזם ודיכוי שקיים לכאורה כלפי נשים, בעיות מיעוטים וגזענות, סוגיות שלא מתחברות לכאורה עם סוציאליזם, הדבר הנכון הוא שלכל

אחד יהיה את האמת שלו. אמירה שזה חלק מהדמוקרטיה, כל אחד זכאי לאמת שלו. אוטופיה של צרכנים, כל אחד רוצה לבחור את הסגנון שלו, אף אחד לא יקבע לי. אני אבחר איפה

לגור ואיזה מוסיקה לשמוע

ביקורת נוספת זה שהתפיסה ילדותית, אני עושה מה שבא לי.

 

קפיטליזם- כל אחד מחפש את הסיפוק שלו ולא רוצה לצאת מחוץ לאיזור נוחות שלו למאבקים

שיכולים להרעיד את כל השיטה.

אדריכלות פוסט מודרניסטית- התחנה המרכזית החדשה בת"א, דיזיגוף סנטר, קווים מעוקלים,

מעורבבת עם הרחוב. שונה ממה שהיה- קווים ישרים.

פוסט מודרניסטיות בעיצוב המרחב אומר שאין אמת אחת, משחקים עם אחד שנראה המבנה,

כנסת כניגוד- קו בטון קו אבן ירושלמית. האדריכל של הכנסת רצה להעביר רעיון חיבור של העם היהודי מהעבר לעתיד, כל העידן המודרני

אמנים נחשבו כמי שצריך להביע אמירה, אם באדריכלות מודרניסטית, לדוגמא הברוטליזם.

בפוסט מודרניזם האמן לא מתחבר לאמירה חברתית כוללת.

 

גרפיטי הופך ממפגע ופשע למשהו מקובל.

 

ה-אוטופיסט, הרצל שרצה ליצור עיר ומדינה, כתב ספר שלם על איך היא מושלמת ונכונה והעיר שנבנה בהשראתו תל אביב, ביטאה באדריכלות שלה קווים מודרניים ונקיים, והגרפיטי הציני של

"לא רוצים לא צריך." אומרת שלא קונים את הרעיונות שלכם ואוטופיות שלכם.

 

עיירה במכסיקו, פלביטה, צוות גרמני יצר על העיר ציור ענק.

יצירה של אטרקציה תירותית, אולי? מתחבר למרחב? מגוון, פלורליזם,

 

הכל מתנקז לתוך חברה שכל הזמן מנסה לייצר ייצור וצריכה, מתחבר למסחור של המרחב, כדי שיצרכו אותו, בעבר הוא היה אלמנט נתון, קיים. היום זה אלמנט של בחירה, כל אחד מחפש את

המקום שלו, הקבלנים ויזמים מחפשים לתת סחורה. לא מתוכנן לארגן את החברה אידאלית, נותן פתח לבועות נדל"ן, ביקוש, יח"צ, ייצוג. איך מקום מיוצג בעיניו? האם הוא באפה? ממותג

נכון? משווק? תרבות הצריכה- במובן הביקורתי, רובוטריקים. סדרת טלוויזיה, הם היו אבן דרך בהתפתחות תרבות הצריכה אצל ילדים, החלו למכור בובות רובוטריקים בעקבות סדרה מצוירת. הפך לתופעה

כלל עולמית, עוד דוגמא- סנטה קלאוס. קוקה קולה התאכזבה לגלות שהמכירות בימים הקרים יורדות, תפסו אישזהו סיפור על קדוש משני בדת בשם סנט קלוס, הפך להיות הפרזנטור שלהם. נהיה חלק מתרבות הצריכה האמריקאית, סרטים וספרים על סנטה קלאוס. קפיטליזם הופך משטיה

שמייצרת דברים לשיטה שעיקרה היא פנזטיות ורעיונות.

 

תוכן עניינים

כתבות נוספות: