דינאמיקות מרחביות של הון, שלטון והתנגדות – קפיטליזם המודרני

מגמת הגידור: :enclosure

מדובר על התקופה של מסוף ימי הביניים. אנו עדים לגידול ערים – וגידול הביקוש לסחורה

חקלאית, לפיכך, עליית מחירים . בנוסף, חלוקת הקרקע מאדמות קומונאליות – לאדמות פרטיות. ) קרקע = הון ? ? ( . מאדמות לא מגודרות- אל אדמות פרטיות, מגודרות ומתוחמות. לכל אחד יש

שטח והוא יכול להחליט מה הוא מייצר על הקרקע שלו ואיך הוא מייעל אותה.

  • ייעול ניהול הקרקע והגדלת התפוקה
  • הטמעת הקרקע במנגנון השוק
  • דחיקת המוני איכרים ממקור פרנסתם
  • הגירה מאסיבית לערים – ככוח עבודה שכיר
  • הדבר יוצר מחאות איכרים נגד אצולת הקרקע

כל התהליך הזה נקרא ע"י קארל פולאני- התמורה הגדולה! סביב המאה ה 18-19 כבר ברור שכל הקפיטליזם הופך למערכת אחת גדולה ומרכזית אשר

מארגנת את החברה. כל הדבר הזה כרוך בתנועה כפולה לטענתו. התפתחות שווקים חופשים מצד

אחד, ומערכת פרוטקציוניסטית של מוסדות שמכוונים ומסדירים את המערכת הקפיטליסטית.

התנועה הכפולה מראה מצד אחד התפתחות של השוק, ומאידך, היווסדות של המוסדות, המדינה.

מערכת פרוטקציוניסטית– כלומר, אם מערכת רוצה שהחקלאים שלה לא יקרסו כי במדינה ליד מוכרים יותר בזול ורוצים להציף את השוק בחיטה למשל, המערכת תדאג לא להכניס חיטה

לשוק.

 

 

מרקנטיליזם:

שלב 1 בקפיטליזם המודרני- :1500

  • התפתחות מהירה של כלכלה בינ"ל
  • תנועות הון, עובדים וסחורות חוצי גבולות
  • ערעור יצרני ועובדים מקומיים.

המדינות הופכות למדינות פרוטקציוניסטיות, כלומר, דואגות לסחורות שלהן. אחת הדחיפות הרציניות לקפיטליזם היה הקולוניאליזם- הצורך למצוא מרחבים חדשים, שווקים

חדשים, רווח חדש.

העולם החדש נפתח- כל אחד תופס מה שיש לו. כל אימפריה מנסה לתפוס את אדמתם של

הארצות הקולוניאליות.

קולוניאליזם:

  • אפשרות של הוזלת עלויות.
  • קרקע חדשה לעבד על מנת לייצר עוד תשואה.
  • עבודה זולה.

ההגיון הכלכלי פוליטי של התפשטות אלימה מרחבית אשר מנחה את הקולוניאליזם ואת

ההתפתחות של אירופה כעולם קפיטליסטי בתחילת הדרך.

 

 

ישנו מתח שבין מונופול לתחרות: מצד אחד יש תחרות משוכללת שהוא עיקרון אידיאלי ומצד שני

יש מונופול- השתלטות של גוף אחד או כמה גופים גדולים בשוק. המתח הזה שהוא מושג כלכלי אבסטרקטי מקבל אלמנט מרחבי בפועל. בתוך אותה מסגרת

מרחבית, גם אם יש הבדלי מעמדות, בסופו של דבר ברוב המקרים נמצא שת"פים שחותרים תחת

עיקרון סוציאליסטי שמעמדות צריכים להיאבק אחד בשני. משתפים פעולה ויוצרים מרחבים.

זה אומר לדאוג ביתרונות כלכליים מי שנמצא בתוך העיר או המדינה, ולהדיר את מי שבא מבחוץ. זה בסדר שיש תחרות כלשהי בתוך אותה מרחב, אבל אם אין ויסות על מי נכנס לתחרות ומי מודר

ממנה, התחרות תהיה כל כך קשה שלא מאפשרים אותה.

 

מתח בין ליבה לבין פריפריאליזם. בעבר היה מרכז בערי הנמל כי הספינות היו מגיעות עם

הסחורות דווקא אליהן. בקצה של ערי הנמל היתה חברה כפרית. הקפיטליסט מגיע לשוק עם הון, ממיר אותו לסחורה, והרעיון בסופו של דבר הוא להמיר אותה בסחורה. מחפש את ערך החליפין של אותה סחורה. לתמרן בצורה רציונלית ויעילה את המסחר

כדי למקסם את התשואה. מרקנטיליזם- מתבסס על סוחרים

 

קולוניאליזם: בצורה מקבילה מתלווה לקפיטליזם. כל קפיטליזם , כל יחידה מרחבית מנסה לקדם את עצמה ולהדיר יחידות אחרות. פותחים שטחים חדשים ומרוויחים כמה שיותר ממה

שאפשר. האירופאים מנסים להצדיק לעצמם את הרעיון ותוך כמה שנים כובשים את העולם באמצעות הטכנולוגיה. הם מכנים את זה " ארץ ריקה," התושבים המקומים לא נחשבים. באפריקה

מחפשים כוח אדם זול, לוקחים 300,000,00 , מעבירים אותם לאמריקה לעבודה.

הסיבה שאפריקה שימשה יותר כמחסן כוח אדם זה בגלל המחלות.

 

 

שתי האמריקות הן המקומות אליהם התרחב הקפיטליזם לייצר שווקים חדשים, תיעוש, לקיחת משאבים. אסיה היא מקום שאפשר להבין את הזיקה בין קפיטליזם לקולוניאליזם. שם יש

מקומות יותר מפותחים, ציוויליזציה , ככה שהאירופאים צריכים לנקוט בשיטות אחרות. בשיא הקולוניאליזם במאות ה16-17 מיוסדת חברת הודו המזרחית, הבינה שיהיה קשה לסחור בלי עזרה, חברה למדינה – זה מרקנטיליזם. המדינה מספקת כוח צבאי אלים משתמשים ב"דיפלומטיה של ספינת תותחים." מהר מאד השליטים המקומיים מבינים מה האפשרויות

בפניהם ומתירים מסחר בתנאים של החברה. בסין בגלל שזו מעצמה גדולה נוחתות הרבה מדינות ויוצרות השפעות סותרות. פורץ מרד בסין של האזרחים, מעצמות אירופה מתאחדות ונלחמות בהתאגדות. הסינים מפסידים ונאלצים למסור

את הונג קונג כמקום מסחר לאירופאים. ישנה המון תסיסה סביב כניסת רעיונות מערבים לסין,

מרד סביב השלטון הרקוב שלא עומד על שלו מול המעצמות.

מרד הבוקסרים- התקוממות נגד ההשתלטות.

 

תוכן עניינים

כתבות נוספות: