דינאמיקות מרחביות של הון, שלטון והתנגדות – הקפיטליזם התעשייתי

שלב שני בקפיטליזם וההשתרשות שלו בחברה. מעבר חד משמעתי לקפיטליזם בוטה סביב

המהפכה התעשייתית, סביב מסחר ויצרנות. תעשיינים הופכים להיות חלק הארי של החברה. מה

שקורה במקביל זה מגמת הגידור. התיעוש המטורף שמתפרץ בבריטניה לצד גידול אוכלוסייה. אנשים מהכפר עוברים לעיר, הם משכירים את כוח האדם שלהם. גידול באוכלוסייה מביא לגידול בחקלאות, צמר, ביקוש לסחורות הללו מוביל לייעול שיטה. מוביל לחקיקת חוקים וכפייה שלהם

בחלק מהמקרים. כל אחד מגדל את החלק שלו. יש צורך בחלוקה של השטח. ייצור אדיר של סחורות שהחברה לא הייתה רגילה אליהם, סיכון מתמיד לדיפלציה )עודף סחורות.( הרבה התנגדות ותסיסה סביב השינויים הגדולים שההתפתחות הקפיטליסטית שנוצרת

בחברה.

 

קפיטליזם של ערים- ליברפול, שפילד, כל עיר נהפכת לקומפלקס תעשייתי, זה מה שמניע את ההמפהכה התעשייתית, אותה תחרות נהפכת לתחרות בין עירונית, כל עיר מנסה להתמחות

במשהו מסוים. תחרות תעשייתית בין כל אותן ערים מתפתחות . -1800 וזז מאד מהר. אגלומרציה, תשלובת תחרותית. חלק מהעניין זה התייחסות לעיר כאל אותו משקל של התייחסות למפעל. רציונליזציה של המרחב העירוני. המפעלים צריכים להפיק תשואה. אותה תפיסת עולם מתיישבת על העיר החדשה , שלא לתת לה לצמוח סתם ככה כמו שהיה עד עכשיו. עכשיו אפשר להפיק ערך למרחב. הוא עבר קפיטליזציה. חלק אדיר בעליות הם רשתות תחבורה והובלה. ייעולן יכול ליצור יותר רווח. ככה נוצרת תחרות משוכללת. רעיון תכנון הערים שהיה עד כה נישה הופך להיות משהו מרכזי. איפה יגורו פועלים, זכויות קניין פורמליות על העיר, איפה מרכזים פיננסים

איפה מפעלים. ענין חשוב סביב אותה תסיסה שבולטת יותר ככל שיש יותר פועלים באותה עיר, זה מרכזי

מגורים, איך מארגנים שכונות מגורים כדי למנוע התנגדות. יישום ראשון של תנאי רווחה מטעם השלטונות ומטעם ההון, ניסיון תכנון עירוני לא רק כדי

לשלוט אלא גם כדי לתת רווחה- סוציאליזם עירוני. עיר רווחה.

 

צ'ארטיזם- מלשון זכאות. הפועלים דורשים את הזכות שלהם. .1850 אסיפה של פועלים , מעמדות סמי פועלים, מובטלים, עוד לא פיתחו תודעה מעמדית. מסתכלים על השלטון ודורשים ממנו את הזכויות שלהם. בשלבים הראשונים מי שיש לו הון זכאי להצביע. בסופו של דבר גיוס

משמר אזרחי על ידי השלטונות.

 

פורדיזם: פורד התעשיין הגדול של הכלי רכב, ,1900 סוג של הוגה דעות בתעשייה וניהול. מבטא בתפיסה שהוא מיישם, תפיסה מרכזית שמובילה את הכלכלה הקפיטליסטית- התקופה

הפורדיסטית הופך את המפעל שלו להתנהלות מאד רציונלית. פירמידה של כוח. כל המפעל מייצר את כל המכונית, מנהלים ועובדים. לעובד מינימום מחשבה ומינימום גמישות. מייחסים לו את

ההגיה של פס ייצור. הגישה של רציונליות המפעל מקבלת הרבה ביטויים ברציונליות של המרחב. עוד עקרון שמיוחס אליו הוא ייצור עודף של מכוניות ויצירת דיפילציה. מה שמחייב את הייצור כדי להמשיך לייצר ולכן מכירה לעוד אנשים שיכולים לקנות<- ייצור ייתר זה אומר שיש צריכת

חסר. הוא יוצר מעמד ביניים- הפועלים מרוויחים יותר ויכולים לקנות מכונית בעצמם.

 

 

 

 

קפיטליזם :3 קפיטליזם צרכני על רקע השפל הגדול. מתבסס לחלוטין אחרי מלחמת העולם השנייה. דיפילציה גדולה. עודף ייצור, אנשים מפסידים את כל כספם. המשבר הכלכלי הכי גדול שהיה בהיסטוריה. משבר שהוביל למלחמת העולם השנייה. באמריקה כמו במדינות אחרות חווים את זה כבעיה חברתית- הרבה

מובטלים, פשיעה, כל הפוליטיקה נעה סביב המצב שנוצר.

אחרי כמה שנים מגיע פרנקלין רוזוולט, ניו דיל: המדינה תכנס לארגן את העניינים. תסייע. אם עד עכשיו באמריקה השוק היה חופשי, רוזוולט מחליט לייצר עבודה, לקחת מיסים ממי שיש

לו- מיסים פרוגרסיביים, הכסף הזה ילך כדי ליצור עבודות שיגרמו להיווצרות מעמד ביניים.

המדינה היא הלקוח הגדול ביותר. בתקופה הזו צומח הכלכלן שעד היום טוענים שהוא הכלכלן הכי גדול של המאה ה.20 יוצר תאוריה שלמה . עד היום המלחמה הגדולה היא בין קיינסיים לבין פרידמנים. האם על המדינה

להתערב בכלכלה? קיינס טען שכן. טענה זו אומצה ע"י מרבית המדינות במערב.

 

כלכלה מעורבת –שוק מצד אחד ומדינה מתערבת מצד שני- המדינה צריכה לדאוג לתעסוקה מלאה, זה יוצר עבודה לכולם ומעמד בינים, ביקוש לסחורות יגרום לכלכלה לצמוח. לא ניתן

לסמוך על השוק שימלא את כל הפער בתעסוקה על סמך האיזון בין ביקוש להיצע. עקרון נוסף הוא שלא לכל בעל הון יש את הידע והיכולת שיש למדינה

העיקרון הבא הוא פתרון של צריכת חסר ע"י יצירת פרויקטים ממשלתיים ומיסוי פרוגרסיבי.

וויסות מגמות השוק- רגולציה.

תוכן עניינים

כתבות נוספות: