דינאמיקות מרחביות של הון, שלטון והתנגדות – הקפיטליזם התעשייתי

האינטרנציונל- המנון מעמד הפועלים. אידיאולוגיות שונות, תפיסת הפועלים שעולם חדש יקרה

באמצעות מהפכה.

 

האוזמניזציה- הרבה אלימות, קרבות אלימים בפריז. .1850 הצבא נכנס להתנגד למורדים, לחימה בתוך שטח בנוי. נפוליאון לוקח את הברון האוזמן, פרוייקטור מאד גדול של בניה עירונית. רוצים התחדשות, רוצים להפטר מהבניה של טלאי- על –טלאי. יוצרים תכנית לשדרות גדולות, מעמד

בורגני, בתי קפה, מונומטים. שכל פריז הישנה – מחדש. לא עובר בשקט שמשמידים חצי עיר, אנשים מאבדים את המגורים שלהם. הרבה אנשים שנקשרו לפריז הישנה- הורסים להם את העיר

למשהו חדש וסימטרי. בורגני. אבל מצד שני זה הפרוייקט המדינתי הגדול, עוד לפני קיינס. הרבה פועלים, הרבה עבודה. פריז מייצרת את הכוח של תיירות ופנאי, מפגני ראווה. מתחילה תיירות עצומה. רואים עצמם כבירת המודרנה. כל התסיסה הזו הולכת וגוברת לקראת סיום הפרויקט, הרבה פועלים מגלים שלהם אין תעסוקה והם לא יכולים להתגורר בבתים החדשים. מתרכזים בשולי העיר. נפוליאון יוצא

למלחמה מול גרמניה על רקע אחר, יש מרד בצרפת והמוני פועלים משתלטים על רחובות פריז. במשך חודשיים יוצרים בפעם הראשונה בהיסטוריה קומונה סוציאליסטית. עד היום מדברים על הדמוקרטיה הרדיקלית ועל הרפורמות. .1871 אז נפוליאון גייס שכירים מבחוץ, נכנס דרך

השדרות הרחבות ושובר את ההתנגדות.

 

 

 

זמן –מרחב, וההתכווצות שלו ככל שהטכנולוגיה מתקדמת. מושג מאד חשוב, חלק משמעותי מהנושאים. כוחות הייצור )יכולות טכניות של החברה לייצר טכנולוגיה ומכונות( מייצרות

אפשרות של אנשים שעד כה היו תלויים ברגליים שלהם ובמרחק שהן יכולות לעבור. פתאום עם הטכנולוגיה אפשר להשתמש בתחבורה ודפוס להעביר רעיונות ואנשים. בעבר בקושי הייתה תנועה, משק אוטרקי )מקיים את עצמו.( אלו מאפשרים לקפיטליזם תחרות משוכללת- הרבה

קונים והרבה מוכרים. מי שמציע מוצר כלשהו יש לו יותר שווקים וכך הוא מוכר יותר.

 

 

 

 

 

 

חברתית- אנשים יוצאים מהקהילה הסגורה ומכירים מקומות חדשים. פוליטית- התפתחות מימי הביניים והאצילים והפיאודליזם למדינה ששולטת ברחבי הארץ שלה, ייצור קהילה פוליטית

רחבה יותר. בעיקר באירופה.

 

מודרניזם כרעיון, מערכת תפיסתית. מתחיל במאה ה.19 אנחנו חיים בזמנים מודרניים ויותר טוב לחיות בזמנים מודרניים. יש קידמה, כל הזמן משפרים את יכולת האדם לשלוט בטבע ובחברה

ולייצר כלים טובים יותר לשלוט. זיגמונט באומן מסביר בהקשר לתקופה של היום- יש 2 שלבים בהקשר של מודרניזם . השלב של המאה ה19 הוא מודרניות קשיחה, כל השינוי החברתי התמורה הגדולה גורם לפירוק גדול של המוסדות הישנים- אצולה, כנסייה, קהילה. מודרניות קשיחה בגלל שפירקנו את כל המסגרות

אבל לא אנחנו מוכנים להתנער מכל המוסדות. לכן המדינה המודרנית לוקחת את המושכות.

בשלב השני כל פרט לוקח לעצמו את האחריות ומנהל את חייו. היבטים חשובים באותה מדינה מודרנית- בירוקרטיה )מיסוי, אוכלוסין, שירותים.( כל משרדי ממשלה, כל המוסדות, מה

שאחראי על שירותי רווחה וחינוך וכלכלה.

 

איך פועלים? פעולה מלמעלה למטה- מדבר על היררכיה, פירמידה מסוימת שבראשה המנהלים, מתחתם המהנדסים תחתם הפועלים. מקבילה לפורדיזם. הכול מוכתב למעלה ע"י הבעלים ומנהיגי

המדינה. פחות דמוקרטי, נחשב יעיל כי המומחים יודעים טוב יותר.

 

פעולה מלמטה למעלה- מתנגדת למודרניות הקשיחה, ה"מומחים" לא מספיק מבינים את הכל

ומושפעים מאינטרסים. הידע המקומי צריך לקבל מעמד.

 

אוטופיה- )אין מקום-( עידן שאנו מדברים עליו עד אמצע המאה ה,20 יש שטוענים שהוא נגמר עם העשן האחרון של הארובות של אושוויץ. זה היה עידן של אוטופיות, נרטיבים על איך החברה

צריכה להיראות. חברה שצומחת ומתקדמת.

 

זה מתבטא בתחום מאד ג"ג, אם מתפרשים על התפתחות המדינה המודרנית. המדינה רוצה

לשלוט בכל מימדי החברה ולקבוע איך היא תיראה, יש דחף גדול למיפוי המרחב. של הדמוגרפיה, זכויות מקרקעין, המגמה הזאתי של הבנה של המרחב – לא הייתה קיימת אצל השליטים הקודמים. המדינה המודרנית רוצה את הידע אצלה. להבין את המרחב, למפות אותו. האחדה והגברת ההבנה של האנשים בפסגה. לתת למקצוענים את הכלים לשלוט. מבחינה מרחבית אותה

אידיאולוגיה מתגשמת לפי קווים ברורים: המרחב צריך להיות :

  • קריא
  • נשלט
  • גיאומטרי
  • שיוויוני ואחיד.

 

דוגמת לוס אנג'לס, הכל קריא ומסודר. רחובות

גיאומטרים.

 

 

 

 

 

מהם אותם מקומות שבהם הייתה ההתנגדות הבוטה ביותר לקפיטליזם? לארגון חברה לא

קפיטליסטית. רוסיה, קבוצה של מהפכנים בעלת הזדמנות להדיח את הצאר ולתפוס את השלטון. יש כל מיני אפשרויות לתאר את המרחב ברוסיה. אחד הדברים זה קולקטיביזציה, סוף מלחמת העולם

הראשונה יש רעב עצום בערים וזה משתלט עם האידיאולוגיה הקומיניסטית.

 

 

 

רוסיה היתה לא מפותחת טכנולוגית. במרחב הכפרי יוצרים קולקטיבים, בעלות משותפת. בקפיטליזם הפועל לא שולט באמצעי הייצור. בקומוניזם המדינה והמומחים ינהלו הכול. זה דורש

הפקעת קרקעות של המדינה מידי האיכרים. שבירה אלימה של המרחב הכפרי .

הזרמה של טכנולוגיה בחינם ואת היכולות הייצור בצורה שווה במרחב כדי ליעל את התיעוש.

הדת מייצג "אופיום להמונים," הורסים כנסיות, מוחקים סמלים דתיים חשובים.

תוכן עניינים

כתבות נוספות: