דינאמיקות מרחביות של הון, שלטון והתנגדות

הסכמי ברטון וודס- התאספות של כל המדינות, .1944 הרעיון שערך המטבע יכול לקרוס סביב אינפלציה להוביל למשברים חמורים, כפתרון החליטו שכל המטבעות שוות ביחס לדולר. הדולר שווה -35 אונקיית זהב אחת. כמה זהב שיש מזה גוזרים את שווי הדולר ואת שווי המטבעות בכל

העולם. הכסף יקבל יציבות, כמה כסף כל דבר שווה, כמה זהב בעצם יש.

 

ככה כל הספקולציות של מי שמוכר מטבע בשביל למכור, משחקים פיננסים, מנטרלים את המשחקים ומונעים משבר. הגוף שאחראי לפיקוח ולמנוע בעיות, ויסות שערי חליפין- קרן המטבע

העולמי. עוד גוף שנוצר זה הבנק העולמי שלקח הרבה כסף ממדינות והשקעות, אמור לסייע

למדינות לפתח כלכלה ולתת להן הלוואות כדי לפתח תשתיות, ברוח הקיינסניזם.

 

 

כל הניסיון הזה הוא לייצר שווקים חופשים אבל לאפשר למדינות לייצר כלכלות בתוכן ברוח שיטת קיינס. מדברים על הקמת ארגון הסחר העולמי, שיווסת ויארגן את הסחר העולמי. בפועל זה לא לגמרי קורה. כל מדינה רוצה לווסת את הכלכלה שלה ולא שיהיה ארגון שיהיה אחראי על

זה. רק ב'95 , בשיא הגלובליזציה קם הארגון.

 

בשנות ה,70 דיברנו על זה, משבר הנפט ומלחמת וייטנאם. אם מדפיסים עוד דולרים וכל המטבעות בעולם הערך שלהם נגזר מהדולר, לא מצאנו עוד זהב, זה אומר שארה"ב יוצרת

אינפלציה לכל העולם. מדינות חזקות )צרפת( מתקוממות על זה שמחלישים את הכלכלה שלהם. ארה"ב נוטשת את "תקן הזהב" שזו ההתאמה לפי הדולר. מאז שווי המטבעות "צפים" המטבע שווה לפי כמה שמוכנים עליו. כל המערכת של שווי הכסף הופכת להיות בתוך מערכת כלכלית

גלובלית משהו מאד רגיש ונוטה לתנודתיות.

 

פרוייקט הפיתוח הלאומי. יש את המוסדות הגדולים- קרן המטבע עולמית, ארגון הסחר העולמי

ויש לנו פרוייקטים בעיקר בהובלת הבנק העולמי וממשלות- נקרא פרוייקט הפיתוח הבינלאומי.

נעשה סדר מושגי , פיתוח מילה שמשתמשים בה הרבה, מתחלק לשניים: פיתוח אימננטי )ספונטני-( פיתוח ספונטני, הכלכלה צמחה, חלק מהדינמיקה של הקפיטליזם פיתוח מכוון- פיתוח כפרוייקט, המדינה משקיעה אצלנו דרך משרד הנגב והגליל בפריפריה. נותן בהרבה פעמים מענה לגוש הקומוניסטי. מתחיל בעולם ב.1949 מתחיל עם תכנית מרשל, ארה"ב

מתגייסת לשקם את אירופה. הכספים לאחר מכן מופנים לעולם השלישי. אם נקפוץ שניה לסוף הדיון בפרוייקט הפיתוח, היום מדברים על זה שמשקיעים שנים רבות כסף

גדול ועדיין לא נרשמה הצלחה משמעותית בקריטריונים שהוצבו.

 

,1949 טרומן נשיא ארה"ב, "זוהי זכות הקיום שלנו. " רעיון שנוגע להשקעה בתשתיות, משטר,

התאמות כלכליות. מדבר על הרמוניה, צדק ושלום. הטענה היא שהפיתוח כשיח, מבטיח כוח, שפע מודרניזציה. מסתירה יומרות בלתי בנות ביצוע. לא כל אחד יכול לבטל את הפריפריה אם הוא לא מבטל את השיטה שיוצרת אותו. אחרים יטענו

שכל הפרוייקט הזה הוא פוסט-קולונואליזם. תפיסת שליטה באופנים שונים. שמא עוד דרך

להבטיח שהמשאבים נגישים וזולים? גם טוענים שכל השיטה הייתה מאד פטרנליסטית, טכנוקרטית. אנשי העולם הגדול באו להסביר לעניים המרודים של אפריקה ואסיה איך להתנהל בלי להבין את מה שקורה במקום עצמו, כופים רפורמות ענק בלי להבין את הצרכים של המדינה. מלבישים, המערב מלביש רפורמות מאד

ברוטאליות בהרבה מובנים.

האם הוא הצליח?

גרף של העושר בעולם.

 

פה נכנס הסיפור של קרן המטבע העולמי. כשהשמידו את תקן הזהב לקרן המטבע העולמי קשה לממש את הייעוד שלה. לבסס שערי חליפין. היא מחליפה את התפקיד שלה, אחרי שנות ה80 היא

הופכת למלווה כספים.

כל מדינה צריכה הלוואות כדי לפתח, וקרן מטבע העולמי הופכת לבנק העולמי ונותנת הלוואות.

ומחליטים על שיטה חדשה- הלוואה עם דרישה להתאמה מבנית.

תוכן עניינים

כתבות נוספות: