היררכיית הצרכים האנושיים

 

 

ההיררכיה: בהיררכיה של מאסלו, מניעי חסך קיימים בתשתית הבסיסית של הקיום האנושי, ועליהם בנויים מניעים גבוהים יותר, אשר ניתנים להגשמה ולפניות כאשר המניעים הבסיסיים ממולאים. הקונספט ההיררכי הוא שניתן להגשים צורך גבוה יותר רק כאשר הצורך הבסיסי ממנו מסופק. יש כאן גם אמירה על דינאמיקה: ההיררכיה משקפת את האופן והתזמון בו דחפים נוספים יתעוררו לאחר ובעקבות סיפוק צרכים אחרים. חוויות המערבות סיפוק הצרכים בפסגת הפירמידה, בשונה

מיתר הצרכים, יוביל להגברת המתח והצורך, ולא להפחתתם )הצורך אינו מסופק לעולם באופן מלא.(

 

.1    צרכים פיזיולוגיים: צרכים בסיסיים ביותר, כגון חמצן, מים, מין.

צרכי ביטחון: סביבה נטולת סכנות. .3  צרכי שייכות ואהבה: חיפוש אחר קשר קרוב. אהבת חסך היא אהבה אנוכית ורכושנית, ואילו אהבה קיומית היא

הענקה ללא סייג, כנות, שיתוף, כבוד.

.4   צרכי הערכה: צורך בהערכה מצד הזולת, כבוד, הישגים ומעמד.

.5 צרכי הגשמה עצמית: תורמים להנאה ולסיפוק אמיתי מהחיים. נכללים כאן מניעי גדילה כגון צרכים קוגניטיביים, צרכים אסתטיים, מימוש עצמי. יש כאן מעבר מקוגניציה של חסך )שיפוטיות, ביקורתיות,( לקוגניציה קיומית )תיקוף לחוויה העצמית, חוסר שיפוטיות.( אנשים שונים יחוו הגשמה באופן שונה, אך לכולם משותפים הנאה גבוהה

והתעוררות מתח נעים.

 

אגב, כיום יודעים שהצרכים פועלים במקביל, ולא בהיררכיה מוחלטת. כמו כן, אצל רוב האנשים, צרכים של קשר מונחים

בראש הפירמידה )במקום הגשמה עצמית במובנה המצומצם.(

 

האדם המגשים את עצמו

 

המחקר של מאסלו: מאסלו חקר אנשים שראה ככאלה שהגיעו להגשמה עצמית, ותיאר את התכונות המשותפות שלהם.

 

האדם המגשים את עצמו: אלו הם אנשים שצרכיהם הבסיסיים מסופקים, והם מונעים ממניעי גדילה. על פי מחקרו של מאסלו, מאופיינים בקבלה מוגברת של העצמי, האחרים והטבע, ספונטאניות מוגברת, תפיסת מדויקת של המציאות, מיקוד מוגבר בבעיות, היבדלות ורצון בפרטיות, אוטונומיה והתנגדות לסוציאליזציה, רעננות ועושר בהערכת חוויות, תדירות גבוהה של חוויות שיא, הזדהות מוגברת עם המין האנושי, עניין חברתי מפותח, יצירתיות מוגברת, מערכת ערכים גבוהה יותר )דמוקרטית.( הם נוטים להיות עצמאים ובלתי-תלויים, הגורמים המכריעים השולטים בהתנהגותם הם בעיקר פנימיים ולא חברתיים או סביבתיים. הם מסוגלים להתעלות מעל האגו שלהם, ולהפנות עניין והנאה כלפי חוץ )שכן, הם לא ממוקדים

 

בזכות תכונותיו

נתפס כשלם, אהוב ומוערך

הם מסוגלים לקיים מערכות יחסים בהן האדם האחר

בסיפוק צרכים.(

 

האובייקטיביות. זאת, בניגוד למערכות יחסים אינטרסנטיות שנשענות על סיפוק צרכים והכרת תודה. הם מסוגלים לאהוב ולתת אהבה, אך אינם תלויים בה )כל עוד צורך האהבה הבסיסי מסופק.( האהבה שלהם היא אהבת Being (B-Love)

המעניקה הנאה עשירה, מאפשרת עצמאות מהאחר וצמיחה וגדילה של האחר, בשונה מאהבת חסך .(D-love)

 

כמו אצל רוג'רס, מאסלו ראה בבריאות הנפשית תהליך רציף – לא מצב סטאטי, ולא תהליך שלבי.

 

תיאוריית ההכוונה העצמית (SDT)

 

פותחה על ידי Ryan & ,Deci על בסיס מושג ההגשמה העצמית והגישה ההומאניסטית. זוהי תיאוריה מרכזית בחינוך והבנתו.

נסמכת על מחקרים על נטיות הצמיחה האינהרנטיות והצרכים של האדם, וממפה את המוטיבציות של בני האדם על פני רצף: בקצהו האחד מוטיבציות חיצוניות )מונעות על ידי תגמולים חיצוניים,( ובקצה השני מוטיבציות פנימיות )משקפות פוטנציאל חיובי הנובע מרצון פנימי, חיפש אתגר והרחבת היכולת של האדם, מחקר ולמידה.( בריאות נפשית תלויה במידה בה האדם מסוגל להכווין את עצמו, ומאופיינת באקטיביות, סקרנות, חיוניות ומוטיבציה פנימית, שגשוג ולמידה. המצב ההופכי הוא

מצב של פאסיביות, אפאתיות, ניכור, חוסר חיות, חוויה תמידית של ציפייה שהזמן יעבור.

 

Self-Determination Theory and the Facilitation of Intrinsic Motivation, Social Development, and Well-Being

תוכן עניינים

כתבות נוספות: