המערב ניצח את העולם לא בזכות עליונות רעיונית, ערכית או דתית, אלא בזכות עליונותו

" ערב ניצח את העולם לא בזכות עליונות רעיונית, ערכית או דתית, אלא בזכות עליונותו

בהפעלת אלימות מאורגנת. במערב שוכחים עובדה זו לעיתים קרובות.

מחוץ למערב לא שוכחים אותה לעולם. סמואל פ' האנטינגטון.

 

ציטוט של האנטינגטון, הוא לא שמאלן מעצבן אלא למעשה יועץ של ג'ורג בוש , ימני מאד, אז זה

לא אמירה פרובקטיבית אלא משהו שקרוב למציאות

 

מאז הקולונאיליזם המערב הפך לכוח השולט בעולם. לא שוכחים את זה במקומות אחרים, יש בחור שכותב על זה – סלבוי ז'יז'ק, פולני. אחד הבולטים בחשיבה המרקסיסיטית כיום, דיבר בעיקר על אסון התאומים כאישזהו התפכחות פסיכולוגית של המערב, שהיה שקוע הרבה זמן

באישזהי פנטזיה קפיטליסטית. "ברוכים הבאים למדבר של הממשי," מתוך מטריקס. המטאפורה הזו , מרגע שקורסים מגדלי התאומים, מדברת על זה שמערב היה עסוק בהדחקה של מה שקורה בעולם, ורכב )בעיקר שנות ה,90 קלינטון, בועת המחירים בנדל"ן( על פנטזיה

שהתנתקה מהבסיס שעליו היא עמדה. הרס של משאבים, כילוי, הפועלים השחורים הופכים

להיות יותר שחורים, חוזרים לכיוון ערב מהפכה התעשייתית, משטרים דיקטטורים שפרחו , מלחמות ואלימות במקומות אחרים. המערב חגג בבית, אבל מחוץ למערב לא שכחו. חוגגים

במערב את הגלובליזציה של הכלכלה אבל מתעלמים מהעובדה שבמערכת אחת הכל מקושר ויש

כאלה שנפגשים.

במאה ה20 התאפיינו בחתירה לאוטופיות, המאה ה21 תגובת נגד לאחר המפגש עם ה"ממשי."

"בורות היא ברכה" , לא רוצים לדעת ולא רוצים להתעסק.

 

השיח הפוסט מודרני- הכל רע, אין אוטופיות שמחזיקות, הכל מתדרדר לפוליטיקה הקטנה והקטנונית, יש איזשהי הימנעות מסוגיות הנוגעות לאנושות כולה. פחות ופחות רואים התייחסות

לאיך שכל העולם צריך לתפקד למרות שכל העולם שלוב.

 

 

 

כוחות כלכלים בליבה של הקפיטליזם מפרקות גבולות בשם גלובליזציה כלכלית, רואים

גלובליזציה מלמטה- כתגובת נגד בהרבה מובנים. על המדבר של הממשי, אותם עולם שלישי,

אותם אנשים שהקפיטליזם והמודרניזם שינו את חייהם אבל לא "סיפקו את הסחורה."

 

הביקורת על הקפיטליזם הוא על הניכור שהוא מייצר.

 

תיאוריית מערכות העולם- עולם שעבר תהליכים מואצים של גלובליזציה, ידע להתארגן במיכלים, גבולות הרמטיים. התעוררות של תנועה פוליטית והון, התפוררו המסגרות המרחביות

והשלטוניות, נוצרת תנועה עולמית וקוהרנטית. יש ליבה, מעגלים קונצנטרים ויש פריפריה. יש ליבות )יפן, סין( מעגלי בינים, ויש את הפריפריה

ורוב האוכלוסיה של העולם נמצאת במעגל החיצוני.

 

עמנואל ולרשטיין- מפתח את התאוריה של מעגלים ופריפריה וקורא לה "מערכת עולם." הוא אומר שקפיטליזם לא במקרה ולא בטעות )למרות כל הכלכלנים שיטענו שהם רוצים לעזור ולפתח את החלשים והעניים( שהמערכת בנויה על זה שיש פערים, על זה שלא כל המרחב שיוויוני. על זה

שיש פערים רצינים, כל זמן שלא יהיו פריפריה לא יהיו לו שווקים להתרחב אליהם, כוח אדם זול,

מקום ל"הרס יצירתי," משאבים שניתן להשיג. באישזהו מובן החיים שלנו עם פערים ושסעים –

 

 

הטענה אומרת שזה בלתי אפשרי בשיטה כמו שהיא אלא אם מתערבים בשיטה כמו שהיא.

הקפיטליזם נהנה מזה ומתפתח , שיש איפה לנצל משאבי טבע וכוח אדם זול. מדבר על תלות, תאורית התלות- מדברים על זה הרבה דרום אמריקה. טענה לא רק שיש מדינת חזקה ומדינה ענייה אלא שמדינות הליבה בונות את התלות כדי להשאיר את המצב הזה. מדינות

בעיקר בפריפריה שמה שהן מספקות זה בעיקר תוצרת חקלאית, נכנסים כמה תאגידים גרו-

תעשיתיים, הופכים מדינה שלמה למייצרת אותו מוצר.

 

התלות מתבטאת בזה שברגע שמדינה שלמה תלויה בביקוש שמגיע מהשוק הגלובלי היא תלויה בחסדיו, אם משהו קורה היא במצב מאד רגיש, לעומת המצב הקודם שאולי לא זרם אליה הון זר אבל היתה למדינה כלכלה בסיסית משלהם. כרגע נוצרת תלות חזקה יותר בליבה, וחלוקת עבודה

מרחבית- עובדים זולים בפריפריה, עובדים יקרים בליבה.

תוכן עניינים

כתבות נוספות: