המערב ניצח את העולם לא בזכות עליונות רעיונית, ערכית או דתית, אלא בזכות עליונותו

גיאו פוליטיקה- אחרי מלחמת העולם השניה העולם עובר תהליך דה-קולוניזציה, רוב המדינות מחוץ לאירופה זוכות בעצמאותן רק בתקופה המאוחרת לאחר מלחמת העולם ה,2 עד היום נשאר כפתרון להרבה בעיות הגבולות שנקבעו, אם כי זה גם בעיה להרבה אנשים. ביטוי מרחבי שממשיך

את מורשת הקפיטליזם, מחלק את העמים ואת הדתות לפי מה שנוח למערב.

 

פוסט קולוניאליזם- מדברים על תאוריה או מאבק , מישהו שהוא פוסט קולונאלי זה מישהו

שמבקר ומתנגד לתהליכי העבר ואת ההשפעות שהיו לו.

 

הליבה משתמשת בתלות, ברגישות של הפריפריה, ומכניסה את ההתאמות המבניות כדי לפתוח

שווקים.

יש כוח שתמיד נמצא בפוטנציה, תמיד נמצא שם, לפעמים רק באיום )אמברגו על נפט, איראן-

שחקן שמנסה לתבוע את המקום שלו בקרב המעצמות הבינלאומיות האיום שלו גורר מתקפה.(

 

יש הרבה אנשים שמדברים על זה שזה לא "כפר גלובלי," העולם השלישי חווה שיטות אחרות תחת המטריה של "שוק עולמי." מתומכי דעא"ש ועד לאומנים, החדירה של התרבות

האמריקאית, מערבית, מכעיסה אנשים. מבקרים את השיטה שמאפשרת שינוים במדינות. הילידים מנושלים מהתרבות והערכים, מכל מה שהחזיק אותם כקהילה בעבר, אבל לא בהכרח נהנים מאותה צמיחה של הקפיטליזם. תרבויות מקומיות מסוימות לוקחות את הגלובליזציה

ומחזירות אותן בצורה שלהן )גנאגם סטייל.( אלו לא מושגים מוחלטים )אימפריאליזם תרבותי( כמשהו אחיד, המערב מחליט וזה קורה, יש

בפנים אנשים והתנגדויות ותנועות שונות. אבל זה מספיק כדי שתנועות חברתיות מסוימות יגבשו עצמן כנגד השפעה מערבית. יש השפעה במימד ההון, בממד שלטון, מנסים לגבש את ההתנגדות שלהם כנגד כל זה. יכולים לראות כל מיני ביטויים, לא רק באקדמיה שמדברים על ניאו-קולוניאליזם. לדרום אמריקה יש שנאה יוקדת

לארה"ב, דווקא הסטודנטים ומעמדות הבינים מאד כועסים על האמריקאים ששולטים בממשל.

 

התנגשות ציוויליזציות – הרעיון של ציוויליזציה היא של מערכת רגיונלית, אבל מערכת סגורה.

"כלכלה עולם." הרעיון של התנגשות הוא שיש ציוויליזציה א' גוף אוטונומי, וגוף ב' , ויש התנגשות. קשה לשים את האצבע על חלוקה מוחלטת, יש עירבוב. כולם תחת מערכת אחד שהולכת ונהיית באמת גלובלית, אם יש התנגשות או מלחמה בין ציוויליזציות. השאלה איך

תנועות חברתיות מקבלות את זה, אם הן טוענות שיש התנגשות כדי לתעל את זה לטובתן.

אותם אנשים שחוו תסכול מהגלובליזציה שהבטיחו להם, מהפלסטיקות האמריקאיות והשטחית, גם רואה שטחיות חומרית וגם לא מרוויח, מחפש חיים חדשים ויסודות לארגן סביבם את החיים שלהם. למשל חרדים שלומדים בחדר. מוציאים עצמם במודע מהמירוץ הקפיטליסטי החומרני כי

מרגישים שלא יהיו טובים בו. פונים ליסודות אחרים.

 

ארגון החברה מחדש תחת עקרונות הדת- פונדמנטליזם – תשובה אחת מני רבות לאמריקניציה . הרבה פעמים גם דת נתפסת כתשובה. אנשים מחפשים יסודות כדי למצוא יעד אחר, כי יעדים של

קפיטליזם הם לא עומדים.

 

 

מפה של נקודות השפעה של דעא"ש, למעשה המסגרות שפעם היו מאד ברורות, גבולות סייקס-

פיקו, הופכים להיות מאד מבולגנים במצב הכאוטי והפוסט מודרני של ימינו.

 

נוצרים הרבה מהגרים. המגזר הכפרי אחרי רפורמות ניאו ליברליות קורס. כלכל את עצמו בעבר, משק אוטרקי, אחרי הרפורמות נכנסים תאגידים יעילים ומשנים את כללי המשחק. מייתרים הרבה מקצועות וחקלאים, הופכים אותם למובטלים. בעולם השלישי עם הניאו ליברליזציה, כמו באירופה לפני 200 שנה, הרבה אנשים מחוסרי פרנסה וגם אם יש היא לא תמיד מספיק בשוק

חופשי. גלים הולכים וגוברים בעיקר לערים הגדולות, הרבה גם לעולם המערבי ולליבה. כל ההגירה העצומה נשאבת ונספגת בכלכלה העצומה. המפעלים לפעמים נמצאים במקומות מסויימים והמוני המהגרים מגיעים אל המפעל לערים ספיציפית. לא מוצאים את אותה תעשייה שהיתה באירופה, לא מדינות חזקות ששולטות במצב, מקומות נקיים וחזקים. במקום זה

מוצאים מדינות חלשות ומקומות שלא חזקים לשלוט במצב ולא מסוגלים להכיל אותם.

 

מקרים כאלה ראינו בעבר, בפריז עם המוני הפועלים שהתגוררו בסמטאות הצרות.

 

תוכן עניינים

כתבות נוספות: