התיאוריה של דואק על מוטיבציה, אישיות והתפתחות

 

 

From Needs to Goals and Representations: Foundations for a Unified Theory of Motivation, Personality, and Development

 

* דואק, ,נ017 9 עמודים ראשונים.

 

 

לאישיות,

דואק יוצרת תיאוריה אינטגרטיבית שמשלבת בין תיאוריות קלאסיות ומודרניות, מתייחסת

באופן כללי:

 

התפתחות, מוטיבציות וצרכים, מדגישה את חשיבות הסביבה והביולוגיה. הסתמכה על מחקרים בילדים.

 

 

מטרות, שהן ייצוגיהם

יוצרים

)בסיסיים  ומתקדמים.( הצרכים

צרכים

דואק מציבה בבסיס האישיות

הדינאמיקה:

 

המנטאליים. המטרות מנחות התנהגות פסיכולוגית )בדיוק כשם שצרכים פיזיולוגיים יוצרים מטרות המכוונות התנהגות פיזית.( אגב, ההבחנה בין מטרות פסיכולוגיות לפיזיולוגיות אינה כה חדה. על מנת להשיג את מטרותיו, האדם מפתח דפוסים ייחודיים, המהווים את תכונות האישיות. כמו כן, למטרות יש תפקיד בכינון מוטיבציות, שהן כוחות המניעים ומכוונים את

 

נבנית  דרך  אינטגראציה  של  המוטיבציות,  סגנונות  דפוסי  הגשמת  המטרות  והבנת  הייצוגים

האישיות

ההתנהגות.

 

המנטאליים. פתולוגיות מובנות דרך דפוסי הפעולה והמטרות של האדם.

 

צרכים: הצרכים הם כרוניים, חזקים ואוניברסאליים. צרכים בסיסיים נוכחים החל מתקופות מוקדמות, והם אינם נגזרים מצרכים אחרים. יתר הצרכים נגזרים מהם, ונובעים משילובים שונים שלהם. הצרכים המתקדמים יותר דורשים סכמות מאורגנות, המשלבות מודעות עצמית גבוה יותר ויכולת השוואה לסטנדרטים. הם מופיעים מאוחר יותר, והכרחיים עבור בריאות נפשית. הם אינם מטרות בפני עצמם, ועשויים לעלות באופן תגובתי )למשל, ילד יכול לשלוט בסביבתו, אך לא יחוש

בכך צורך עד שלא יתפוס את עצמו כנפרד מהסביבה.( דואק הגדירה שלושה צרכים ראשוניים, וארבעה צרכים שנובעים מהם.

 

הצרכים הבסיסיים:

 

.1 הצורך בקבלה: הצורך הבסיסי ביותר, מעורבות חיובית עם אחרים. עדויות רבות מראות כי תינוקות מגיעים לעולם עם כלים שמאפשרים מימוש של קשר. הם מכוונים לרמזים חברתיים ומזהים סיטואציות חברתיות חיוביות. יתר על כן, מחקרים רבים מתייחסים לחשיבות של קשר, חום וקבלה בהתפתחות של ילדים, ולכך שהיעדרם יוצר פגיעה

התפתחותית משמעותית.

  יכולת ניבוי: יכולת ניבוי אופטימאלית היא הצורך לדעת ולהבין את היחסים בין אובייקטים ואירועים בעולם. תינוקות מכוונים לסוג זה של מידע, ובעלי יכולת הבנת דפוסים סטטיסטיים של גירויים בסביבתם גם ללא תגמול

מיידי, וכך לומדים לנבא אירועים עתידיים. קושי לנבא את הסביבה הוא בסיס לסטרס, התקשרות לא בטוחה, תוקפנות וקשיי וויסות. יכולת הניבוי היא אוניברסאלית וחיונית גם עבור חיות, והיא משפיעה על המוח ועל

ההתפתחות הרגשית. היא הכרחית עבור המסוגלות לפעול בעולם. .3 מסוגלות: מסוגלות היא היכולת לפעול בעולם )נסמכת על יכולת ניבוי.( ילדים מכוונים כלפי רמה מותאמת של קושי המאפשרת להם ללמוד ולהתפתח, ומחפשים סיטואציות של למידה. בנוסף, מכוונים כלפי רמזים מלמדים

מהמבוגרים בסביבתם. מחסור בסיטואציות המאפשרות למידה יוצר קשיי למידה ופגיעה במוטיבציה ללמוד.

 

הצרכים הנובעים מהצרכים הבסיסיים:

 

.1 אמון: שילוב של הצורך בקבלה והצורך ביכולת ניבוי, יתפתח לאחר סיפוק שלהם. הצורך באמון באחרים נוצר בשנה השנייה לחיים, לאחר שהילד רכש ייצוגים פנימיים של האינטראקציות שלו עם דמויות מוכרות ושל הקשר שלו איתם )סביב גיל 7-9 חודשים.( מחקרים רבים הראו את החשיבות של חום ואמון באם, ואת השפעתו על יכולות

חברתיות, רגשיות וקוגניטיביות.

 

שליטה: שילוב הצורך ביכולת ניבוי עם הצורך במסוגלות, נגזר מההבנה של הילד את העולם שסביבו, ואת עצמו דמות בעלת מסוגלות אשר יכולה לפעול בעולם. הבנה מתפתחת סביב שנת החיים השנייה. תמיכה הורית בניסיונות

 

השליטה של הילד מאפשרת לו לרכוש מוטיבציה ויכולות וויסות עצמי, ומניעת סיטואציות של שליטה וזלזול בהם

מייצרות בעיות פסיכולוגיות, כגון חרדה.

 

.3  הערכה עצמית: זוהי תחושה שהעצמי מעוגן במציאות. נובעת משילוב בין קבלה למסוגלות. פיתוח הצורך מצריך

מודעות לעצמי ולסטנדרטים, על כן נוצר גם הוא בשנה השנייה לחיים. פגיעה בו עשוי לגרום לדיכאון ולתפקוד לקוי.

בתרבויות קולקטיביסטיות, עשוי להתבטא כמסוגלות חברתית או קבלה חברתית.

 

.4 קוהרנטיות של העצמי: הצורך להרגיש שלם ומאורגן. זהו שילוב של שלושת הצרכים הבסיסיים, ונוצר לאחר סיפוקם )החל מהשנה השנייה לחיים,( כאשר הילד למד על העולם וחוקי פעולתו. במצב הפתולוגי )למשל, התקשרות

לא מאורגנת( תיווצר תחושת עצמי שברירי ולא מאורגן, חוסר מציאותיות, פירוק בסיטואציות של סביבה לא מוכרת, חוסר יכולת התמודדות עם לחץ. ניתן לחלקו לשני תת-צרכים חופפים: מצד אחד זהות )ידיעה של 'מי אני,' תפקידים חברתיים, אזורי מסוגלות,( ומצד שני משמעות )איך העולם נוהג או צריך לנהוג, חוקים וערכים מנחים.( אלו הם גורמים מוטיבציוניים חזקים, המעצבים ומדריכים אותנו בחיינו. הצורך בקוהרנטיות עצמית מכיל פונקציית בקרה

על מידת המימוש של יתר הצרכים.

 

תוכן עניינים

כתבות נוספות: