מלחמת העולם הראשונה

במלחמת העולם הראשונה היו נפגעים רבים מגז, רבים נשארו עיוורים. זהו גז חרדל, הוא פוגע ברקמות הלחות ולכן הוא פוגע ראשית בעיניים, לאחר מכן בריאות ולכן אנשים סובלים מעיוורון ובעיות נשימה קשות. הצייר Sargent Singer (1856-1925)John צייר את הציור המפורסם ובו ניתן

לראות טור של חיילים עיוורים. ישנה מחשבה על איך לתעד את המלחמה, על הזיכרון, בהקשר הזה

מגייסים ציירים. יש שילוב של טכנולוגיות חדשות – קולנוע, צילום ובנוסף בשילוב הציור.

 

מגויסת "הועדה ליצירת הנצחה בריטית של המלחמה" – אנדרטאות ותיעוד של המלחמה. מיטב ציירי האימפריה הבריטית מגוייסים, נשלחים לקרב על מנת לצייר את המלחמה. סינר נמצא בחזית המערבית. מה שחשוב הוא מה הציבור חושב על הציורים, מה הם מרגישים. רבים נוהרים למוזיאון לראות את התמונה והיא נבחרת לתמונת השנה בבריטניה. ישנו פער בין המציאות לציור אך יש לה סמליות חזקה למציאות. התמונה משקפת גם תמונה ביקורתית, לא רק ריאליסטית, העיוורים

מוליכים את העיוורים.

 

ברבה טוכמן היא היסטוריונית אשר כותבת בצורה מאוד נגישה ואחד הספרים המפורסמים שלה הוא "מצעד העיוולת.(1984)" היא טוענת שאנו חושבים שהמנהיגים שלנו יוצאים למלחמה לאחר מחשבה רבה ושיקלול כל ההשלכות אך זוהי טעות. היא מתחילה עם סיפור טרויה – לאחר מצור של 10 שנים, לפתע הצבא היווני מחליט לעזוב ומשאיר סוס במרכז העיר, היתכן שלא היו אנשים שתהו ושאלו "האם זהו מלכודת."? היא חוזרת על כך כמה וכמה פעמים עד מלחמת ויאטנם, האמריקאים נכנסו למלחמה למרות האזהרות. בנוסף, היא כתבה את הספר "אוגוסט (1962)"1914 – מהי שרשרת הצעדים שהביא את מדינות אירופה להתנגש ולהילחם? היא טוענת שהם הלכו כמו עיוורים

אל תוך המלחמה.

 

בשנת 2013 יצא ספר על ידי כריסטופר קלארק, Sleepwalkers" ."The הוא מתאר חיילים אשר נשלחו לקרב כמו עיוורים, כמו סהרוריים. בספר הוא מדבר על כך שכל אחת מהמעצמות ידעה שהמלחמה תוביל לאסון כבד, להפסדים והרוגים רבים. נשאלת השאלה – "מה הניע אנשים להתגייס

ולהלחם,"? "מה הניע אותם לאחר שהם ידעו לאן הם מתגייסים."?

 

"המלחמה שנועדה לשים קץ לכל המלחמות" – זוהי כותרת צינית, ביקורתית. בתקופת "קץ המאה" ישנו תיאור של עולם מקבוע, תקוע במאה ה,19- לא יודע מה לעשות במאה ה,20- בתקופת "קץ המאה," תקופת ה"חרדות והציפיות" – מה תביא הטכנולוגיה? מה תביא המהפכה התעשייתית השנייה? ומנגד פחדים, אולי כל ההתקדמות הזאת תיקח אותנו אחורה, אולי איבדנו משהו. זהו עולם

שמשלב בתוכו כרכרות, סוסים וגם טכנולוגיות חדשות.

 

ה.'וולס(1866-1946) כותב ספרים דמיוניים. בשנת 1898 הוא כתב את "מלחמת העולמות" שבו הוא מתאר איך בריטניה שלבה ופתאום יש פלישה של חייזרים שבאים לעשות קולוניזציה בכדור הארץ, אך בני כדור הארץ מיואשים אל מול החייזרים, הוא מדבר על חרדה של מלחמה, מבקר את הקולוניאליזם, את הג'נוסייד, את רצח העמים, את הטכנולוגיות החדשות. בשנת 1908 הוא כותב ספר שנקרא "המלחמה באוויר," כעת כל המלחמה מתנהלת באוויר. זה חלק מתופעה הרבה יותר

רחבה.

 

אי.אף.קלארק היה חוקר שלקח מ1870- עד 1914 ובדק איזה ספרים יוצאים ברחבי אירופה ולפחות 400 ספרים שיוצאים מדמיינים את המלחמה הבאה, כיצד היא תהיה. חלקם דמיוניים וחלקם מאוד ריאליים. ככל שמתקרבים ל1914- בבריטניה מפסיקים לחשוש מהצרפתים ומתחילים לחשוש

מהגרמנים. הם חוששים אך בכל זאת הולכים אליה, הציבור מודע לאופציה למלחמה, הציבור חרד לכך. כאשר פורצת מלחמת העולם הראשונה, באוגוסט 1914 הוא מפרסם סדרה של מאמרים שהוא מאגד לתוך ספר – "המלחמה שנועדה לשים קץ לכל המלחמות." יש ציפיות מהמלחמה הזאת, הוא

יודע שיקרו דברים רעים וקשים במלחמה הזאת אך הוא טוען כי כדאי לצאת למלחמה הזאת.

 

וולס טוען שלאחר ניפוץ האימפריאליזם הגרמני מרוץ החימוש יסתיים. הוא אומר כי כעת צרפת,

איטליה ואנגליה הן מדינות שוחרות שלום. הוא טוען כי רוסיה מחפשת מלחמה, לאחר המלחמה היא

תהיה מותשת. בנוסף, הוא טוען כי גרמניה המנופצת תביא למהפכה, הסוציאליסטים יעלו לשלטון. גרמניה תהיה מנופצת אשליות כמו בולגריה שעברה את מלחמות הבלקן. הדרך תהיה פתוחה לכל המעצמות המערביות לכונן שלום. וולס טוען כי כל חרב שתשלף נגד גרמניה היא חרב שתשלף למען

השלום, היא למען מטרות נעלות.

תוכן עניינים

כתבות נוספות: