ניאו ליבראליזם – היסטוריה ורקע

ניאו ליבראליזם – היסטוריה ורקע:

הכל התחיל בשגשוג כלכלי מאוד מוצלח שקרה עקב האורבניזציה של ההון.

-1970 עשור של אינפלציה )חובות מלחמת ויטנאם, משבר הנפט- 1973 – לאחר מלחמת יום כיפור מדינות ערב מחרימות את המערב , ירידת התשואה,( הצבר הון ועבודה עודפים. הצבר הון ועבודה

עודפים במקביל- סטגפליה )דוחפים דלק לכלכלה ועדיין אין צמיחה.(

 

 

בשנת 1971 ניקסון נוטש את תקן הזהב- שערי החליפין בעולם מתנזלים.

ברקע- התנועה הנאו ליבראלית. תנועה חברתית , בעיקר אקדמאיים, מתנועת הימין, חלקם בעלי הון, היו בעלי עניין וחיבור לחברי תעשייה אשר מימנו חוגים וקבוצות חשיבה, חשבו על איך לפתח

את הרעיון. דרך קבוצות לובי פוליטי .

לכאורה בהתחלה אפשר לראות את המגמה הזו ממקום של התנגדות.

ההפיכה של הקבוצה הזו לפעילה פוליטית קרתה בשנות ,79-80

רונלד רייגן- ארה"ב

מרגרט תאצ'ר- בריטניה. הם יוצאים בכוח נגד הארגונים הכי חשבים בתקופה ההיא- ארגוני הפועלים. הם יצאו במאבקים

נגד האיגודים , רייגן נגד איגוד הטייסים ותאצ'ר נגד איגודי הכורים.

זה יצר שנאה מאוד גדולה אליהם, נפתחו הגבולות של התנועה הכלכלית לכל הכיוונים בתקווה שזה יקטין את החובות וההוצאות של הממשלה. הופחתה הרגולציה, והממשלה לקחה צעד אחורה מהאזרח. כל המוסדות הקייסיאנים מתפרקים, המוסדות הציבורים מופרטים ובכך

חוסכת המדינה עלויות "מיותרות."

זה בעצם מאבק של המעמד הגבוהה, העשירים- לזכויות על הקניין שלהם, על האינטרסים שלהם לשגשג. בעלי עסקים רואים את עסקיהם נכשלים מידי יום והם היו חייבים לבצע פרויקט פוליטי

ואידיאולוגי רציני על מנת להחזיר לעצמם את היתרונות .

בהיבט של ההתנגדות: איגודי הפועלים נאבקו בתאצ'ר.

תאצ'ר : אין חברה, יש רק יחידים- גברים ונשים. דיוויד הארווי מספר על הפרויקט הניאו ליבראלי שהלך נגד המבנה הסטרוקטוראלי המקובל

באותם זמנים.

הניסוי הראשון מתבצע בניו יורק.

ניו יורק אחרי שנים של אורבניזציה רחבה נשארה מרוקנת מתושבים אמידים שעברו לפרברים. התחילה תנועה של מפעלים מניו יורק לדרום ארה"ב )כוח העבודה זול שם יותר.( העיר נשארת

בלי בסיס אנושי, ויש בה מדיניות רווחה מאוד מאוד גדולה.

הנשיא פורד לא מוכן לכסות את החובות של ניו יורק , והוא שם את האינטרס של הבנקים מעל האינטרס הציבורי. למעשה במהלך זה הופך הנשיא את העיר לניאו ליבראלית )או פוסט

קיינסיאנית.( בסופו של דבר המקרה עובד, ניו יורק הופכת לעיר שכל ההון הפיננסי, התרבות,

השקעה וכו' מתרכזים בה.

דוגמה לתגובה האזרחית למה שקורה – -MYPD משטרה מקומית שצמצמו בכוח האדם שלהם

מאוד. מחלקים לכל מי שיוצא משדה התעופה בניו יורד פרוספקט בו רשום- "איך לשרוד בניו יורק" . בין היתר כתוב לא לצאת אחרי 18:00 מהבית כי אין שוטרים שיפקחו על הרחוב ויהיו

הרבה פשיעות.

בסוף העשור, כל המערב חווה ניאו ליברליזציה. גם על העולם השני )העולם הקומוניסטי.(

גורבצ'וב מוכן לעשות תנועה לכיוון יצירת שוק חופשי ולא קומוניסטי בבריה"מ.

הקפיטליזם הופך לסטרוקטורה הכלכלית המרכזית בעולם .

מלחמת ההשתחררות מהמרחב זיגמונט באומן- דיבר על מודרניות קשיחה . הוא קורא לתהליך "מלחמת ההשתחררות

מהמרחב." בעלי ההון, ההון כמוסד, משתחררים מהמרחב.

אנו מדברים על עידן המידע, דה- תיעוש, ובעלי האחוזות הנעדרים

 

 

 

 

שוהם ניר ©

 

הכוונה שלו היא שההון מתגבר על המרחב במהירות האור )מידע אלקטרוני למשל.( הסחורות

ניידות ומגיעות לכל מקום ובזול. המדינה הניאו ליבראלית מתאימה את גבולותיה לדחיסת הזמן\

מרחב החדשים.

דה תיעוש:

– מעבר יצרנים למדינות כוח עבודה זול

– משבר אבטלה במערב

–  המדינה\עיר הופכת בת ערובה לתאגיד \ משקיע ותעשה הכל כדי שיפעל בשטחה.

בעלי האחוזות הוא שם כינוי למשקיעים ומקבלי ההחלטות שבפועל נמצאים רחוק מאוד מהמפעל

שלהם אי שם במדינות המזרח.

בעלי ההון הופכים ל"על מרחביים" . הם לא תלויים במרחב בעוד הפועלים מאוד תלויים במרחב.

מקסיקו- הסכמי נפט- כל צפון אמריקה הוא אזור סחר חופשי, מעט מאוד רגולוציות. נוצרות

"מקילדורס-" ערי תעשייה עצומות על הגבול. עם הצמיחה של סין- המפעלים הללו נסגרים,

כלומר לבעלי ההון יש חוסר מחויבות מוחלט לגבי אותה אוכלוסייה.

זיגמונט באומן, גלובליזציה ,2000 "לכולם יש עניין במדינות חלשות, כלומר במדינות שתהיינה חלשות אך עדיים תשארנה מדינות-" המדינה נשארת כבייביסיטר. היא אחראית לפקח על כך

שלא יזרמו פועלים ממקום למקום, על הפשיעה וכו.' לכן המדינה כמוסד היא חיונית.

תוכן עניינים

כתבות נוספות: