קלין ותיאוריות יחסי אובייקט חלק ג'

הזדהות השלכתית:

 

מה מושלך? חלק מהעצמי, היבט מתוך החוויה של עצמנו. לאו דווקא חלקים שליליים. חלקים גולמיים שהוא לא יכול לשאת.

)שונה מההשלכה של פרויד, שם מושלכים אימפולסים לא רצויים.(

 

המנגנון: האדם יוצר פיצול בתוך העצמי, ומשייך חלק מהעצמי למישהו אחר. האדם נאבק לשמירה על חיבור וקשר עם החלק המושלך, ומנסה לשלוט בו. אם הפיצול מופרז – הוא יוצר דלדול והתרוקנות בתוך הנפש שלנו )כי מרחיקים חלק ממנה, חיובי

או שלילי.( לפי קליין עצמה, זהו תהליך תוך-אישי המתרחש בפנטזיה, ואינו מחייב תגובה של האובייקט.

 

  • השלכת חלקים חיוביים מהעצמי: נחוש שיכול להיות לנו טוב רק בחברת האובייקט, המנגנון הוא יצירת הפרדה

לשם שמירה על החלק החיובי מחוץ לעצמי הרע.

  • השלכת חלקים שליליים: נחוש מדולדלים, שכן החלקים התוקפניים מקושרים גם לעוצמה וכוח.

 

ביון, :(196נ) התייחס להזדהות השלכתית כתהליך בין-אישי. כמו אצל קליין, בהתחלה חלק מהעצמי מושלך על האחר, אך בשונה ממנה, לאחר יש תפקיד בתוך התהליך )פונקציית הכלה🙁 עליו לקלוט את החלק המושלך, לעבד אותו )ולהפוך אותו

למאיים פחות, גולמי פחות,( ולאחר מכן להחזיר אותו למשליך בתצורה מעובדת – כך שהמשליך יוכל לקבל אותו בחזרה. ההחזרה של החלק מהעובד מונעת את הדלדול של העצמי אצל המשליך. זהו תהליך טבעי בתקשורת אם-ילד ובהתפתחות הילד, והוא תהליך לא מודע. דוגמה קונקרטית: אמא שלועסת לילד את המזון ומחזירה לו אותו. אגב, על פי ביון, יכולת החשיבה מתפתחת כדי להכיל את המחשבות, את התכנים. הימצאותו של אובייקט מכיל מאפשרת התפתחות חשיבה רגשית ומנטאליזציה )חשיבה מילולית ישירה, לתת למחשבות שלנו ייצוג מילולי,( שמאפשרות חיבור לעצמי ותקשורת מילולית עם

אחרים.

 

אוגדן, ,(1979) פירש את קליין.

 

  • הזדהות השלכתית: רואה את התהליך כיכולת לתקשורת בלתי מילולית של החרדות של התינוק /)של המטופל( – ערוץ לטרנספורמציה נפשית של תכנים שאנחנו לא יכולים לשאת )קנאה, שנאה, ייאוש, דיכאון.(… המנגנון מהווה דרך ליצירת יחסי אובייקט – בילדות ובטיפול, מייצר אמפתיה. המטפל מבין וחווה את הרגשות הקשים שהמטופל משליך לעברו, ועושה בהם שינוי. המשליך מפנים לא רק את התוכן המעובד, אלא גם את הנוכחות של אחר שיכול להכיל, לעשות טרנספורמציה לחוויות בלתי נסבלות לכדי משהו שניתן לשאת. ניתן לחלק את התהליך לשלושה שלבים – השלכה, לחץ בין-אישי )אותו חש מקבל ההשלכה, שעשוי להתנהג באופן התואם להשלכה או לחוות רגש

זהה לזה של המשליך,( ועיבוד והפנמה )אצל מקבל ההשלכה, ולאחר מכן אצל המשליך.(

 

הסתכל על בריאות נפשית כיכולת למעבר בין הפוזיציות,

אוגדן

)מתוך "מבנה חוויה:("

  • איזון בין העמדות

 

דיאלקטיקה וגמישות, ולא נוקשות. טען שאמביוולנטיות תמידית, כלומר, החזקה תמידית של הטוב והרע, לא מאפשרת חוויה של הטוב, פוגמת בתקווה, יוצרת ניוון והסתגרות. עמדה מפצלת היא הכרחית לפעמים, ויש בה

חיוניות )לדוגמה, זוג לפני חתונה שיחזיק בראש את הידיעה שהרבה זוגות מתגרשים במקום לחוות שמחה שלמה.( על כן, אוגדן רואה במטרת הטיפול שינוי האיזון בין הפוזיציות, בין האופנים השונים של החוויה, ביחס לתכנים לא

מודעים.

  • הפוזיציה האוטיסטית-מגעית: מתוך המאמר, פוזיציה ראשונית שבמוקד שלה מקצבים ריתמיים של תחושות הגוף. זהו איזון פרימיטיבי וקדם סימבולי הפועל מלידה, נשלט על ידי חוויות מקצבים ומגע חושי, אשר יוצרים את הצורות המוקדמות ביותר של חוויה, מגדירים את המשטח שעליו החוויה נוצרת ומאורגנת. זהו ארגון חוויה חסר מודעות לגבי המשכיות ההווה, תחושת פנים וחוץ או עצמי ואחר. החרדה היא אימה חסרת צורה – התפזרות העצמי לחלל לא תחום. ההגנות יכולות להיות החזקת חפץ או פיתוח מחלות אצל תינוקות שלא קיבלו מספיק מגע או דיבור בלתי פוסק. האופן האוטיסטי-מגעי מספק את הקרקע החושית התחומה של החוויה, ממנה תחושת העצמי מתחילה

להתעורר. קריסה פסיכוטית עשויה לנבוע לא רק מכישלונות בהסמלה, אלא גם מפערים בהמשכיות החושית.

 

הזדהות השלכתית מול העברה נגדית: העברה נגדית היא מכלול הרגשות שמתעוררים במטפל בסטינג הטיפולי, בהשפעת הלא מודע האישי שלו. בהזדהות השלכתית, מקור הרגשות של המטפל אינו בתכנים האישיים שלו, אלא ברגשות שהמטופל

"שתל" בו. השאלה המבחינה היא של מי הרגשות המקוריים.

תוכן עניינים

כתבות נוספות: