אקזיסטנציאליזם

 

 

 

ובתחילת המאה ה.נ0- במסגרת הקורס נתמקד

הוא זרם פילוסופי שהתפתח בסוף המאה ה19-

אקזיסטנציאליזם

 

באקזיסטנציאליזם פסיכולוגי, שהושפע ממנו, והכניס אותו כחלק מטיפול. לאקזיסטנציאליזם הפסיכולוגי שני מאפיינים

עיקרים, המהווים מכנה משותף בין הדגשים השונים שנתנו הוגים שונים )ע"פ דייוויד קופר:(

 

.1   האדם הוא ,Self-reflective כלומר, מודע לעצם הקיום של עצמו ומתבונן בכך, חושב על משמעות הקיום שלו. הדגש

כאן הוא פנומנולוגי, ועבור הרבה מההוגים גם מודע )זאת בניגוד לפסיכואנליזה שמדגישה את הלא מודע.( .נ   האדם תמיד נמצא בהתהוות :(Becoming) האדם הוא לא רק מה שהוא עכשיו, אלא נמצא בתנועה מתמדת לעבר

מטרות חדשות. ההתהוות קשורה למושג של אותנטיות – לשאלות על מי אנחנו באמת, והרצון לבטא זאת.

 

השפעות מתוך האקזיסטנציאליזם הפילוסופי:

 

.1   מציאת משמעות: קירקגארד וקאמי ראו את המטרה שלנו כ-למצוא משמעות. קירקגארד היה אחד ההוגים

המרכזיים הראשונים באקזיסטנציאליזם הפילוסופי. בחן את המצב הקיומי האנושי, וטען כי העולם נעשה למקום שקל לחיות בו, החיים הפכים קלים מדיי ונגישים )מתבטא למשל בבניית רכבות.(.. הוא רצה להשקיע בלהפוך את

העולם לקשה ומורכב יותר.

.נ חוויית הסובייקט: הוסראל, אבי האקזיסטנציאליזם בפילוסופיה, טען שחוויה סובייקטיבית היא מה שמאפיין את האדם, ויש להבין את בני האדם דרך התמקדות בחוויה זו ")אני חווה משמע אני קיים.(" גישה זו באה לידי ביטוי

בפסיכולוגיה דרך הניסיון לעזור לאחר דרך החוויה שלו, והבנה של אמפתיה כראיית העולם מנקודת המבט של

האחר. .3 חוויה של מושלכות world) the in :(Being היידיגר הוסיף שאנשים לא רק חווים את העולם אלא פועלים בו, ועם זאת, הם מושלכים לתוכו, כלומר, נולדים למצב מסוים שלא בחרו בו, והוא משפיע רבות על מה שיחוו בחייהם. הוא הדגיש שאמנם אין לנו שליטה על נסיבות לידתנו, אך יש חשיבות לאופן שבו אנו מתמודדים איתן. גישת טיפול

המושפעת מטענה זו היא טיפול מבוסס חמלה. למשל, טכניקה בה מבקשים מהמטופל לדמיין מה היו חווים לו היו נולדים למשפחת פשע. המטרה של הטכניקה הזו היא לאפשר לאנשים לשים לב באיזה מידה מי שאנחנו מושפע

מהנסיבות אליהן הושלכנו, ואיפה יש לנו חופש.

.4    חופש: סארטר טען שהאישיות נובעת מהבחירות שאנחנו מבצעים, והדגיש את החופש שלנו לבחור.

 

ויקטור פרנקל

 

רקע: ויקטור פרנקל חי בשנים .1905-1997 הוא היה פסיכיאטר, והושפע מפרויד ומאדלר. הוא שרד את השואה, והגיע

למסקנה שמי שיש לו סיבה לחיות יכול להתמודד כמעט עם הכל )במקור, ציטוט של ניטשה מ.(1963-

 

אישיות בתיאוריה של פרנקל: פרנקל מחלק את בני האדם לשני טיפוסי אישיות – אלה שמצליחים למצוא משמעות ברגעי

קיצון, ואלה שלא. פרנקל טען שמציאת משמעות היא משהו שהוא מעבר לחיים עצמם, והיא שמפרידה את האדם מהבהמה.

 

לוגותרפיה

 

לוגותרפיה: גישה טיפולית אלטרנטיבית לפסיכואנליזה שפותחה על ידי פרנקל, ומהווה תוספת לטיפול הפסיכואנליטי ולא

תחליף לו. מטרתה היא לעזור לאדם למצוא את המשמעות האישית שלו. פירוש המילה 'לוגו' הוא משמעות.

 

מוטיבציה בסיסית: רצון למשמעות. ההבדל בין לוגותרפיה לבין הפסיכואנליזה נעוץ במוטיבציות הבסיסיות של האדם.

פרנקל דיבר על רצון למשמעות במקום על סיפוק דחף )פרויד( או כוח וAgency- )אדלר.(

 

האחריות למצוא משמעות אישית: משמעות היא משהו שעלינו למצוא בעצמנו. לא ניתן לקבל אותה ולא ניתן להעניק אותה. פרנקל הקביל זאת לצחוק: אם מלמדים את עקרונות ההומור זה לא מצחיק, אלא שזה משהו שצריך לגלותו. זאת, בדומה

גם לאהבה, תקווה…

 

הוואקום האקזיסטנציאליסטי )הריק הקיומי:( כאשר לא נצליח למצוא משמעות, נחווה משבר קיומי. זוהי חוויה של החיים

כריקים מתוכן, חסרי כיוון, חסרי מטרה ומשמעות. היא תחווה כמצוקה, אשר עשויה לעורר התנהגויות הרסניות כלפי

החברה וכלפי העצמי. פרנקל התייחס ל'-וואקום הקיומי' כחור שחור, חלל ריק הנפער בחיינו כאשר איננו מוצאים משמעות. אחד הסממנים המאפיינים אותו הוא שעמום. הוואקום נוטה להתמלא במהירות על ידי סיפוקים מידיים, ואולם, אם נמלא

את החלל בתכנים ה'-לא נכונים' )למשל, אוכל, אובססיות לניקיון, כסך, שנאה וכעס, יחסי מין( זה לא יספק אותנו באמת.

על פי פרנקל, הריק הקיומי הוא שגורם לרוב הבעיות הנפשיות והמצוקות הרוחניות.

 

הבנת פסיכופתולוגיה:

 

• הפרעות חרדה הן למעשה ביטוי לחרדה אקזיסטנציאליסטית, ומקורן בחוסר משמעות. הפרעות חרדה ספציפיות הן

מצבים בהן החרדה הקיומית אינה מודעת, ו'-מולבשת' על אובייקט אחר. פרנקל טוען כי עם מציאת משמעות החרדה

נעלמת.

• דיכאון: הוא מצב של פער גדול בין מה שהאדם רוצה להיות לבין מה שהוא באמת, אשר גורם לאדם לאבד תקווה.