גישות אמפיריות ליחסי אובייקט

תוכן עניינים

המחלוקת: גישה הרמנויטית )שייפר, אנריי, גרין( רואה בפסיכואנליזה ענף של מדעי הרוח, לא ניתן לחקור אותה באופן אמפירי בלי לצמצם אותה ולהרוס אותה. גישה אמפירית )בולבי ואייסנוורת,' סטרן, בלאט, פונגי(… מתייחסת לפסיכואנליזה כמערכת מושגים רחבה, אך מנסה לתרגם אותם למחקר על מנת לבחון את התוקף שלהם. מאפשר להעלות את הרלוונטיות

של התיאוריה בעולם בריאות הנפש ובעולם האקדמי.

 

סידני בלאט

 

בלאט עצמו: ,19נ8-נ014 פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי, הושפע מהתיאוריות ההומניסטיות ומפיאז'ה, התמחה אצל

רוג'רס, פיתח תיאוריות אישיות ופסיכופתולוגיה. שילב בין התיאוריה של פיאז'ה לבין יחסי אובייקט.

 

מודל שני הקטבים לדיכאון:

 

.1 דיכאון אנקליטי:

 

  • הציר המרכזי: קשר, קרבה וחום. מוטיבציה התקשרותית.
  • החוויה השולטת: אני לא אהוב, לא רצוי.
  • החרדה המרכזית: חרדה מנטישה.

 

  • ההגנה: הגברת התלותיות. אמנם עשויה להוביל לדחייה, אך מעדיפים להתמודד עם דחייה זמנית מאשר עם אובדן

מוחלט של הקשר. על כן, יהיו מוכנים להישאר בקשרים מתעללים.

  • התפתחות: גורמים ביולוגיים )טמפרמנט(… וסביבתיים )טראומה, לחץ משפחתי,( והיבטים הוריים שמקורם ביחסי

האובייקט: הורות לא עקבית, קושי ביצירת פרדיקציה לגבי קשרים )האם ברגע הבא יקבל תגובה טובה או רעה,

מקבלת או דוחה, נקמנית.(

 

דיכאון הפנמתי:

 

  • הציר המרכזי: ציר של הגדרה עצמית, ערך וחוסר ערך )ו.(Agency- האם הם ראויים, בעלי ערך עבור אחרים ועבור

עצמם.

  • החוויה השולטת: אשמה, ספק עצמי, ביקורת עצמית, רואים את עצמם כגרועים, סופר-אגו נוקשה.
  • מתח מרכזי: סביב ממד ההגדרה העצמית.
  • התפתחות: גורמים ביולוגיים )טמפרמנט(… וסביבתיים )טראומה, לחץ משפחתי,( והיבטים הוריים שמקורם ביחסי

האובייקט: חודרנות גדולה, שיפוטיות, שתלטנות מצד ההורים, הורות מענישה, התקשרות נמנעת.

 

הדינאמיקה:

 

הצורך בקשר והצורך בהגדרה עצמית נמצאים בדיאלקטיקה, שניהם מרכזיים בהתפתחות האישיות. פגיעה משמעותית

בדיאלקטיקה תגרור הישענות יתר על אחד הקטבים, קריסה לעבר אחד הקטבים, שבתורה תוביל לפסיכופתולוגיה.

 

Depressive Experiences Questionnaire שאלון

 

בלאט פיתח שאלון שמתייחס לחוויה הפנימית של הדיכאון )ולא הפנומנולוגיה, איך זה נראה מבחוץ.( התמקד בחוויית תלות,

ביקורת עצמית ו.Efficacy-

 

  • רלוונטיות לפתולוגיות: הישענות יתר על קוטב הקשר מקושרת עם הפרעת אישיות גבולית, תלותית והיסטוריונית.

הישענות יתר על הגדרה עצמית מקושרת לOCD- ונרקסיזם.

  • תגובה לטיפול: מטופלים אנקליטיים מגיבים טוב יותר לטיפול תמיכתי, אינטרוייקטים יגיבו טוב לטיפול פרשני.

 

יחסי אובייקט בהקשר של התפתחות קוגניטיבית

 

התיאוריה:  בלאט פיתח תיאוריה שמאחדת התפתחות קוגניטיבית ויחסי אובייקט, ומנסה להבין את התפתחות יחסי האובייקט לאורך החיים. הנחותיה הן (1) שהייצוג הפנימי של אובייקט משתכלל לאורך ההתפתחות, (נ) ההשתכללות מתרחשת בעיקר במהלך קשרים בין-אישיים, ו(3) ההשתכללות כוללת רמה הולכת וגוברת של יכולת לייצג אספקטים

מורכבים ומופשטים של עצמי ושל אחרים משמעותיים.

 

מדדים מוקדמים :AOR מקודדים תיאור לא מובנה של דמות קרובה באמצעות 5 רמות Levels) ,(Conceptual שהעליונה

מביניהן משקפת אינטגראציה של קודמותיה. הרמות מקבילות לשלבי התפתחות של ייצוגים, והם: סנסורי-מוטורי, תפיסתי,

אייקוני חיצוני, אייקוני פנימי וקונספטואלי. בנוסף, יש בAOR- התייחסות לשלוש תמות: נדיבות )תיאורים של חום, דאגה, מעורבות, חיוביות, הצלחה וחוזק,( הענשה )כולל תיאורים של האחר כמעניש, שיפוטי ואמביוולנטי,( חתירה )כולל תיאורים

של אינטלקטואליות ואמביציה.( מדד נוסף הוא ,ASD מורכב מ18- ממדים המחולקים ל5- תמות: סוכנות, רפלקטיביות,

נפרדות, היקשרות, והיקשרות לבוחן. בחינה אמפירית: מטלת :ORI מטלה המשקפת היבטים לא מודעים של ייצוגי הקשרים הבין-אישיים של האדם. זוהי מטלה לא מובנית, בה הנבדקים מתבקשים לתאר באופן נרטיבי את עצמם ואת יחסיהם עם אחרים משמעותיים. התיאורים מנותחים ומדורגים על פי איכותם )ולא תוכנם,( בהתאם לסולם המבוסס על התיאוריות הקוגניטיביות )פיאז'ה( ותיאוריות יחסי אובייקט. ציון גבוה ישקף ייצוג עמוק ומורכב של האובייקט והעצמי, ויינתן לתיאור מורכב, מרובד וקוהרנטי. ציון נמוך

 

יהיה פשטני, ישקף ייצוג פשוט ובסיסי של האובייקט ושל העצמי. ציון גבוה יעיד על נפרדות גבוהה יותר בין העצמי לאחר, סכמות אינטר-פרסונליות יציבות, וחשיבה אמפתית והדדית בנוגע לקשרים עם האחר. ציון של 6-7 נחשב לסף של תפקוד

נורמלי.

הקידוד:

 

  • ציון :1 רמה סנסורימוטורית/פרה-אופרציונלית: האובייקט מתואר כספק צרכי העצמי, לא מובחן מהעצמי. אין לו

ממש ייצוג. מיקוד בסיפוק ותסכול, הוא פונקציונאלי כלפי העצמי בלבד.

  • ציון :3 רמה תפיסתית-קונקרטית: האובייקט מתואר כנפרד, אך ההתייחסות היא להיבטים קונקרטיים ופיזיים,

כמו איך האובייקט נראה.

  • ציון :5 רמה איקונית-חיצונית: האובייקט מתואר כנפרד, אך במונחי פעולות והתנהגות, כלומר, מה האובייקט עושה.
  • ציון :7 רמה איקונית-פנימית: האובייקט מתואר במונחי תהליכים פסיכולוגיים, כלומר, השערות לגבי המצבים

המנטאליים של האובייקט, מה הוא מרגיש וחושב.

  • ציון :9 רמה קונספטואלית: יכולת לעשות אינטגראציה ולייצג היבטים שונים )פיזיים ונפשיים( של האובייקט באופן

 

פתרון של היבטים סותרים של

אינטגרציה של הרמות הקודמות,

קוהרנטי, נראטיב שיש בו מורכבות. כולל

 

האובייקט, תיאור קוהרנטי, תפיסה של האחר במלוא המורכבות שלו.

 

רמות ייצוגי עצמי/אובייקט: הציונים במטלת ORI מקושרים ומשקפים שלבי התפתחות ביחסי אובייקט. כל רמה מכילה את קודמותיה. נמצא כי רמות נמוכות מקושרות ליכולות בין-אישיות נמוכות, קשר טיפולי פחות טוב )יחסי האובייקט מתופעלים בתוך הקשר הטיפולי,( התקשרות לא בטוחה, פתולוגיות כמו דיכאון, אנורקסיה ופגיעה עצמית, מודעות רגשית נמוכה, שימוש במנגנוני הגנה נמוכים, זהות דיפוזית,  פגיעה בבוחן מציאות, ועוד. מבחינת התקדמות בטיפול, נמצא כי מטופלים עם אישיות גבולית מתחילים את הטיפול עם ציונים נמוכים ומשתפרים לאורך הטיפול )התנסויות העבר לא

משתנות, אבל הפרספקטיבה משתנה.(

 

  • רמה :1 טשטוש גבולות עצמי-אחר.
  • רמה :נ בלבול גבולות עצמי-אחר.
  • רמה :3 שיקוף עצמי-אחר )שימוש במירורינג.(
  • רמה :4 אידיאליזציה או ביטול של עצמי ו/או אחר.
  • רמה :5 דיפרנציאציה חלקית – מעברים בין תיאורים חיוביים קיצוניים לשליליים קיצוניים.
  • רמה :6 קביעות אמביוולנטית-מתפתחת.

 

:7 קביעות יציבה: ייצוגים נפרדים, עקביים ומשולבים של האחר ושל העצמי, עם סבילות גבוהה יותר

  • רמה

 

אמביוולנציה.

  • רמה :8 גיבוש אמפתי, העצמי והאחר קשורים באופן אמפתי.
  • רמה :9 הדדיות וקשרים משמעותיים בין העצמי לבין האחר.
  • רמה :10 יצירתיות אינטגרטיבית. ייצוגים מובנים ומאוחדים, בעלי רפלקטיביות של העצמי ושל האחר ביחסים

הדדיים.