בעולם של גלובליזציה העיר הופכת לשחחקן שכל הזמן מתחרה עם ערים אחרות. המדינה כמיכל
פחות מתערבת ויותר מעודדת תחרות. קפיטליזם היא לא רק תחרות בין מעמדות או אינדיבידואלים, אלא תופעה מרחבית. השיטה מייצרת מיכלים מרחבים )עיר, מדינה( ועדיין כל עיר מנסה למצוא את המיתוג שלה כדאי למשוך
אליה אנשים והון. משתמשים בכלים פוליטים או אחרים כדי להוות תחרות לאחרים.
המונופול המרחבי במובן של היתרון והשתלטות על השוק ע"י קבוצה אחת.
לפני עידן הגלבוליזציה- סביב המאה ה,19-20 מודרניות קשיחה. פירוק של האצולה, הכנסיה, כל מה שהחזיק את הקהילה התפרק, דרשו מסגרת חדשה- מדינת הלאום. מה שתוחם גבולות
ברורים. שנות ה-70מתחילים לראות התנזלות, הכל מאד גמיש, לא מרגישים מחויבים להזדהות עם
הלאום, משנה משרות ועבודות, זהויות והפעולות והמקומות משתנים הרבה יותר כל הזמן.
פוסט מודרניזם- אין אמת אחת. הנרטיב המודרני שדיבר על קידמה וחזה קדימה, כל הזמן צצו אוטופיסטים ואוטופיות, מתחזק זרם של פוסט מודרניזם שנות ה,70-80 טוענים שהאוטופיות היו
תודעה כוזבת.
התחלנו לדבר על מסחור המרחב. סרט על העיירה סלבריישן במיאמי שהיא בבעלות פרטית של דיסני. אין להם גוף דמוקרטי, פרבר עם קונספט של וולט דיסני. דיסניפיקציה- דיסני, דיסנלד ודיסני וורלד- פארקי נושא שאנשים באים לשם כדי לחוות דימויים. בעיר הפוסט מודרנית- ככל שהעיר יותר מודעת לכוח שלה לייצר יוקרה וצמיחה של העיר, ככל שהדברים הללו הופכים להיות יותר בקומפלקס של העיר- ערים
מחפשות לקחת כל מיני דימויים והפגנות ראווה וליישם אותם בעיר.
מיתוג עירוני- אנשי יח"צ לערים. איך למשוך אליה אנשים.
המגדל הגבוה בעולם- בורג' דובאי. כל הערים מתחרות על איך למשוך את העיר.
מתחבר לנושא של מונופול מחרבי- המוצר שלנו יקבל יתרון בנתח התיירות העולמי. הדיסניפיקציה של המרחב הרבה פעמים יוצרת מתחים צל אנשים שמרגישים שדורסים להם את האותנטיות שלהם. התרבות המקומית נהפכת לאטרקציה, בנאלזיציה של התרבות. דיסניפיקציה
כמושג שלילי. מונופול מרחבי- דייוויד הארווי טוען שעיר דואגת ליתרון של העסקים שלה על פני עסקים
מאזורים אחרים. למשל סיבסוד מפעלים או מכסי מגן. וקטור לכיוון המונופול המרחבי.
סין- אפילו שמתבססת על תעשייה מתחילים לחשוב איך מעודדים כלכלה גלובלית ותיירות, יש עיר היסטורית , קבורה תחת העיר המודרנית, רפליקה של החומה נבנתה כדי ליצר מיתוג
היסטורי של העיר. לא עבד יותר מדי טוב.
הון סמלי: הון לרוב משתמשים כדי לתאר הון כלכלי-חומרי, כסף, גם נדל"ן, משהו שאפשר להמיר בתמורה לכסף. פחות משתמשים בשפה היומיות- הון אנושי, הון חברתי-פוליטי: מכיר
את האנשים הנכונים, יכול להגיע רחוק. יכול לתרגם עצמו להצלחות ומשרות טובות יותר.
הון תרבותי- סמלי: אונ,' מיומנויות חברתיות ופרקטיות, ידע, כל סוג של הון ניתן להמיר. הון של אונ' יכול להחזיר כמשרות ושכר גבוה. הידע הרבה פעמים זה ידע סימלי. עצם זה שיש לנו דיפלומה יש לזה כוח סמלי, ומשפיע סמלית על ההחלטות של האחרים איך להתייחס אלינו. גם מוצרים עצמם יכול להיות טבוע בהם הון סמלי )מכונית
ספורט.(
למרחב מסוים יש הון סמלי, תלוי רגש או שווי. הדיסניפיקציה לפעמים מנסה לייצר הון סמלי, כסף, יוקרה. יכול לצמוח מלמטה. הטמעה של
התנגדות- הארלם וההון הסמלי של מאבק השחורים, יצירת המושג של הגטו והמאבק. הון סמלי והון חברתי דברים שאנשים מחפשים, במרחב שבו מדינת הלאום והלאום כקטגוריה הראשית של אנשים )במודרניות הקשיחה.( בעידן שמדינת הלאום נחלשת אנשים מחפשים בצמא
אחר תחושה של קהילה שגרה במקום מסוים. יש חיפוש אחר קהילה וזה משמש עוד פעם )בעולם
לצד דיסניפקציה( ככלי לחיפוש מרחב.
יצירת מחסומים לאנשים מחוץ לקהילה.