התהליך המלנכולי:
.1 בחירת אובייקט: אובייקטים לאהבה, במצב הנורמאלי, נבחרים על רקע נרקיסיסטי נ)רקסיזם ראשוני🙁 בוחרים
בדברים/אובייקטים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו.
.נ התקשרות: השקעת אנרגיה ליבידינאלית באובייקט – אנחנו מושקעים בקשר, חושבים אותו, מתכווננים אליו. .3 האובדן: פגיעה/אכזבה מצד האובייקט. זה לא חייב להיות מוות, אלא כל אובדן של אחד המרכזים המשמעותיים
בחיים שלנו.
.4 משיכת האנרגיה מן האובייקט:
א. באבל: ממשיכים בחיים. אפשר להעביר את האנרגיה לאובייקט אחר. ב. במלנכוליה: הפניית האנרגיה כלפי האגו. הרגשות השליליים שהופנו כלפי אותו האובייקט מופנים כלפי החלק
בעצמי שמזדהה עם האובייקט, וזוהי ההזדהות הנרקסיסטית נ)רקסיזם משני.(
.5 ביקורת מצד המצפון על החלק שמזדהה עם האובייקט: נוצר מצב בו קונפליקטים מקוריים בין האגו לבין האובייקט עצמו הופכים לקונפליקטים בין שני חלקי האגו )החלק הביקורתי והחלק המזדהה עם האובייקט.( הרשות
הביקורתית תוקפת חלקים בתוך האגו.
.6 סאדיזם עצמי: שיפוט עצמי שלילי מוביל לסאדיזם עצמי )לא חייב להתבטא בפגיעה פיזית.( זהו למעשה עינוי עצמי,
שתכליתו היא סיפוק השנאה שבמקור הופנתה לאובייקט. זהו עינוי של האובייקט עצמו בעקיפין, והוא מעורר הנאה.
- פרויד הסביר כך אובדנות – הסטה פתולוגית של תוקפנות )שבמצב טבעי מופנית החוצה( כלפי העצמי,
שמחלישה את דחף החיים לעומת דחף המוות. מקורו בשאיפה להמית את האובייקט.
.7 בסופו של דבר, המלנכוליה עשויה לחלוף מבלי להשאיר עקבות.
מטרת הפסיכואנליזה: המלנכוליה היא מצב של תקיעה בתהליך לא מודע )היחס האמביוולנטי מעורר חרדה ומודחק.(
בטיפול יש לחשוף את הקונפליקט ובכך לשחרר את התקיעה ולעבד את החרדה.
מלנכוליה ודיכאון DSMי: מלנכוליה היא מודל דינאמי לדיכאון – רואה בבסיסו קונפליקט פנימי. חשוב להבחין בין
ההסתכלות הדינאמית לבין ההסתכלות הרפואית, הן שונות, ולא תמיד יש הלימה בין המושגים.
התייחסות למאניה )מהמאמר:( התסביך המאני זהה לתסביך המלנכולי, אך במקום הכרעת האני בידי האובייקט – האני
דוחק את הקונפליקט וזונח אותו. החוויה המאנית היא של ניצחון, התגברות על האובייקט, אך האדם לא יודע על מה התגבר
ומדוע הוא מאושר, ועל כן הוא נטול עכבות. האנרגיה הליבידינאלית שהתנתקה מהאובייקט מחפשת אובייקטים אחרים.
נרקסיזם אצל פרויד
* הרחבה מתוך המצגת על קוהוט
נרקסיזם ראשוני והיציאה ממנו: התינוק מגיע לעולם עם "נרקסיזם ראשוני:" מצב של השקעה ליבידינאלית בעצמי, שיש
בה חוויה של כל יכולות. מצבים של תסכול בסיפוק עיקרון ההנאה מעודדים הפנייה של האנרגיה החוצה ועניין בסביבה –
תחילה אל האם, ולאחר מכן כלפי חוץ: באובייקט אהוב )אהבה( ובחברה )עבודה.(
נרקסיזם משני: נסיגה מהפניית האנרגיה לאחר לעבר חזרה להפניית האנרגיה בעצמי. זהו תהליך פתולוגי. אנשים נרקסיסטיים ייחוו כלפי חוץ כמתעניינים רק בעצמם, התייחסותם לאחר מוגבלת ליכולתו להפעיל ולעורר אצלם חוויות. לפי פרויד, אנשים כאלה לא ניתנים לאנליזה, שכן, לא יכולים להשקיע אנרגיה ליבידינאלית במטפל וליצור טרנספרנס. הם יבואו
לטיפול כדי לשמוע את עצמם.
מצבים סכיזופרניים: מובנים כנרקסיזם קיצוני, הפסקת העניין בעולם החיצוני ותפיסתו דרך העולם הפנימי.