מוביליזציה פוליטית: סולידריות והתלכדות כאשר מכריזים על מלחמה האופוזיציות קורסות. הקיסר הגרמני ווילהאם השני יוצא בהכרזה שבו הוא לא מכיר יותר במפלגות, הוא הקיסר של כולם אך ברור לנו שזה לא המצב, יש שוני גדול בין האנשים. ישנו "רעיון העם" אשר צמח תחת פולקלור אחד, העם הוא התעשיינים וגם הפועלים, כולם מוזמנים לעצרת, זה מטשטש את הפערים. זוהי תמונה אשר חוזרת פעם אחר פעם, אין למעשה התנגדות סוציאליסטית רצינית למלחמה. ישנה התגייסות פוליטית מוחלטת ועל מנת להפוך אותה
צריך לטפל גם בביקורת.
צנזורה ישנם עיתונים אשר הצנזורה פשוט מוחקת ממנה כתבות. כל העיתונים מחויבים להגיש את הדפוס שלו מראש למשרד הצנזורה וכל דבר שעלול לערער את הביטחון הפנימי מצונזר. פעם אחת עיתון גרמני החליט למחות ועשה דבר חצוף וכתב "כאן החרימו לנו חצי עמוד" ולאחר מכן השלטון טיפל
בהם. ישנם מקומות שבהם יש סאטירה, באנגליה יש מקום רחב יותר לסאטירה אך עדיין יש צנזורה.
בהרבה מקרים עורכים הבינו את הצנזורה כמאמץ מלחמתי והיו פעמים שהם הביעו על כך מחאה.
יש פעמים שבהם מופעלת צנזורה אפילו על מכתבים שנשלחים הביתה, ישנה צנזורה של הדואר. כאשר אנשים חורגים מהוראות החירום עלול להישלח אליהם מכתב אזהרה ובו מספרים להם איזה
חלק הם צריכים למחוק מהמכתב.
ישנה חקיקה לשעת חרום לזמן מלחמה והן נותנות סמכויות אכיפה עצומות למדינות וזה מה
שמאפשר את התרבות המגויסת. היא לא נאכפת רק ברצון אלא גם בכוח.
מוביליזציה פסיכולוגית: תעמולה
הציבור חשוף באופן מתמיד לפוסטרים, הז'אנר אשר התחיל באומנותי ב"קץ האמה" הופך לכלי תעמולתי. ישנן כרזות גיוס כדי לגייס את הגברים למלחמה ודווקא במדינות שבהן יש גיוס חובה לא
צריך להשקיע בגיוס. אך בבריטניה למשל צריך להשקיע הרבה בגיוס.
הצגת המלחמה כהגנה על הבית
יש הצגה שבה כולם מגנים על המולדת, "אף אחד לא מתקיף." אפילו אוסטרליה שנמצאת בקצה
השני של העולם ואינה נמצאת בסכנת התקפה מציגה את המלחמה כמלחמה להציל את אוסטרליה,
שהם בסכנה לכיבוש גרמני. איטליה גם כן מציגה זאת כהצגה על המולדת, כהגנה על נשים וילדים,
הגבר נלחם וצריך להגן על האישה.
שימוש תעמולתי בפשעי מלחמה "הטבח בקאליש" – זהו מרכז פולין של היום. נעשה טבח באוכלוסייה הסלאבית, דוברת הרוסית על ידי הגרמנים ומנפחים את הטבח הזה, מציגים את "הזוועות." ישנה תעמולה של שני אחים ואביהם אשר הוצאו להורג מכיוון שהם התנגדו לאונס אחותם. כך ניתן לגייס אנשים להילחם למלחמה, ישנה פגיעה באנשים שלנו, בקבוצות אתניות שאנו שייכים להם, ישנו שימוש רב ב"זוועות" ומנפחים
סיפורים על מנת לגייס אנשים.
השחרת האויב: הצגת הגרמנים כברברים מדינות ההסכמה משקיעות מאמץ רב כדי להציג את הגרמנים כברברים, כהונים. גרמניה תמיד מוצגת עם הקסדה הפרוסית, כגורילה ענקית, כמפלצת אשר מנסה לכבוש את העולם. הטבעת ה"לוסיטניה," אוניה אזרחית על ידי הגרמנים שומשה על ידי התעמולה. אך למען העמת ב"לוסיטניה" היו בקומה התחתונה אמצעי לחימה. מקרה זה מוצג כזוועה, כקריאה לאזרחים להתגייס ולהילחם
בגרמניה.
שנאת זרים
קסנופוביה שוביניסטית
ישנה הצגה של הגרמנים ככאלה אשר משפדים תינוקות, שאונסים נשים. ישנה אמירה שהגרמני
שעשה זאת, ששרף את האוניברסיטה זהו גם התעשיין הגרמני וזה מייצר חרם על מוצרים גרמניים. כעת אנשים ממוצא גרמני נמצאים על הכוונת, אפילו בית המלוכה האנגלי משנה את שמו. ישנו ניפוץ של חנויות עם שמות גרמנים. שוביניזם בהגדרתו הוא ביטוי ללאומיות מיליטנטית, דעות קדומות
מיליטנטיות.
תעמולת-נגד גרמנית
הגרמנים אומרים שזהו סיפור מומצא, "פייק ניוז." ישנה תעמולה שמראה שהגרמנים מטפלים בשבויים שלהם והם לא פוגעים סתם באזרחים. הם מראים כי הם משקיעים במלגות סוציאליות, יותר מלגות לסטודנטים, ספרים, חתני פרס נובל, פטנטים. בכל פרמטר הגרמנים מראים כי הם חברה
יותר מתקדמת ותרבותית. כאן גם האליטות האינטלקטואליות נרתמות למאמץ המלחמתי.
תעמולה מכוונת לילדים
הפנייה בתעמולה היא לכולם, היא תעמולה טוטאלית, ישנו גיבוש לתעמולה היסטורית. ישנם
קומיקסים לילדים, ספרי ילדים גרמניים.
תעמולה ונשים מה קורה כאשר הגברים מתגייסים? לא ניתן לנהל את המלחמה ללא גיוס החברה בבית, ללא גיוס הנשים בבית מכיוון שמישהו צריך לנהל את המשק בבית. "אנחנו נשאר בבית עם הילדים, צאו
למלחמה, זהו הדבר הנכון."!
– האומה כאישה: אישה שצריך להתגייס למענה)מריאן בצרפת.( – גיוס נשים למאמץ המלחמתי: גיוס כאחיות למלחמה, גם נשים יכולות להיות בתפקידי שירות ואם לא הן יכולות לדאוג למה שקורה בבית. נשים מתגייסות לתעשייה, יש צורך
בידיים עובדות והעבודות הן קשות.
מוביליזציה תרבותית: תרבות פופולרית מגויסת
תרבות המלחמה גם היא מגויסת, יש צורך לשמור על המורל. לוקחים זמרים או זמרות פופולריים של
התקופה ומוציאים שירים שמטרתם להרים את מצב הרוח של המלחמה, לעורר רגש.
Prememory – פניה לזיכרון
ישנם פוסטרים שמנסים לעצב את הזיכרון עוד לפני שיש מה לזכור. ישנם פוסטרים אשר פונים
לעתיד, שהאבות יוכלו לספר מה שהם עשו במלחמה.
פציפיזם אנשים כגון ברטרנד ראסל(1872-1970) מדברים על פציפיזם. בנוסף ישנה משלחת בינלאומית לקונגרס הנשים הבינלאומי בהאג באפריל .1915 האינטרנציונל הבינלאומי לא פועל בשנים האלה
והנשים תופסות את המקום.
מגפת השפעת הגדולה סיבת המוות הגדולה ביותר היא מגפת "השפעת הספרדית" שפרצתה בסוף המלחמה בשנת 1918- .1919 ישנה תמותה עולמית של 50-100 מיליון בני אדם! הצנזורה תנסה להשקיט את זה כי זה
פוגע בחזית העורף אך גם בחזית. כותרות המלחמה סוחפות לחזיתות, לנאומים הגדולים אך יש הסתרה לדברים שקורים מאחורי הקלעים. אין מוזיאון או זיכרון למתים משפעת, הם לא חלק מנרטיב
המלחמה.