זהו מושג שלמעשה נתווה במהלך מלחמת העולם הראשונה, זהו תוצר של מלחמת העולם
הראשונה, של מלחמה טוטאלית, אין אף אחד שלא קשור למלחמה, כולם מגויסים וגם הציבור בבית.
המטבח, משק הבית הוא המפתח לניצחון.
לוגיסטיקה של הספקה לחזית נדרש מערך לוגיסטי עצום, זה הפך לתעשייה שלמה. בריטניה נמצאים באי ואין להם גישה ישירה לחזית, צריך אניות שיביאו אספקה ולהן מחכות משאיות, לאחר מכן עולים על רכבות שמסיעות את הסחורה כמה שיותר קרוב לחזית, לאחר מכן יש עוד משאיות ולעיתים רכבות קלות שמביאות את האספקה ממש עד לחזית. מה שלא ניתן להביא בעקבות תנאי הבוץ והקרקע מגיע בעזרת עגלות וסוסים. במהלך מתקפת הסום)יולי ,(1916 בגזרה שאורכה 12 מייל כמות האספקה היומית עמדה
על 20,000 טון וכמות התחמושת השבועית עמדה על 26,000 טון.
המדינה מתגייסת לכך ואפילו מסתדרת עם זה טוב ביותר. מערך האספקה הלוגיסטי המשוכלל בחזית המערבית הסטטית פעל לטובת ההגנה. החזית המזרחית הדינמית שהתאפיינה במבצעים מקיפים שהתפרשו על מאות מיילים, סבלה מבעיות אספקה ולוגיסטיקה. זה משפיע על אופי
הלחימה, על התייחסות לאזרחים, בחזית המערבית לא גונבים מאזרחים כי החיילים לא רעבים.
בעקבות המאה ה19- הארוכה המדינה כבר מוכנה לכך, עברו את המהפכה התעשייתית השנייה.
צמיחת תעשיית המלחמה הצבאית
ישנם מפעלי ענק אשר בונים תותחים ענקיים וארטילריה כבדה.
מוביליזציה כלכלית: כלכלה מתוכננת ולטר רנתאו(1867-1922) הגרמני פועל להקמת המשרד לחומרי גלם ועומד בראשו מאוגוסט 1914 ועד מרץ .1915 הוא כפטריוט גרמני לוחץ על משרד המלחמה הגרמני ובעצתו מקימים את השרד
לניהול חומרי גלם. הוא נהיה המנכ"ל של המשרד הזה והוא מנהל את כל המשק התעשייתי הגרמני. לקראת סוף המלחמה כאשר גרמניה נואשת לאמצעים, הם מבקשים ציוד מהבתים)ברזל וכו,(' כולם
צריכים להתגייס למאמץ הקולקטיבי.
גיוס כספים: הלוואות מדינה ומכירת אגרות חוב לציבור הצטברו חובות ענק מכיוון שהמדינה כל הזמן הלוותה. הממשלות מנפיקות אגרות חוב באמירה למדינה "תהפכו את הכסף שלכם לפגזים, לכדורים." זאת מלחמת לאומיות שבה אנשים תורמים לחזית, למדינה. הממשלות משחקות כל הזמן עם מוטיבים פטריוטיים. בצרפת לדוגמה לוקחים ציור שלקוח מהמהפכה הצרפתית, מביאים את מראין)צרפת בדמות אישה,( מביאים חיילים מסכנים
מהחזית ופועלים על הרגש של המדינה בבקשה להתגייסות למענם.
מה קורה בכל הכפרים שהגברים ואפילו הסוסים גויסו? ניתן לראות נשים עובדות ומפרסמים תמונות
של נשים סוחבות מחרשה, זה מדבר אל אנשים ומשפיע עליהם לתרום כסף.
אינפלציה, ספסרות ושוק שחור
ישנה אינפלציה, עליות מחירים והכסף מאבד את ערכו. כל הזמן שולחים כספים לחזית ויש פחות
כסף בחזית, בבית. המדינה מנסה לווסת את זה אבל ברור לה שיש ספסרות, אנשים מנצלים זאת,
אוגרים ציוד, אוכל ומוכרים ביוקר ולעיתים מאשימים אותם בבגידה.
ניהול משק בית הממשלה נכנסת לתוך הבתים בהסברה כיצד מנהלים את הבית – "לא לבזבז לחם." באירלנד למשל פונים לאישה ואומרים לה: "את מנהלת את משק הבית, הימנעי מבזבוז, חסכי כסף והשקיעי אותו באגרות חוב." בזבוז בבית נתפס ככזה שפוגע במאמץ המלחמתי. התעמולה הזאת מנסה לעשות רציונליזציה של המצב כי אנשים חיים בצמצום ומנסים להרות זאת כדבר הרואי. בגרמניה למשל
ישנם כרטיסים של הקצבת מזון, ישנם תורים, אנשים מקבלים חלוקה, זאת כיוון שהשוק הפרטי לא
עובד טוב. ישנה תרבות של אוכל, העיתונות ממליצה כיצד לבשל בתקופות רעב, עם מעט אוכל. בגרמניה פנו גם לאיכרים, בכפר אנשים חיו יחסית יותר טוב כי הייתה להם גישה לאוכל שהם
גידלו)בחורף היה קשה.(
חסרים במזון ישנם תורים ארוכים לאוכל – באנגליה באופן יחסית המצב היה טוב אבל החוסרים הקשים יותר היו ביבשת. הרעב הכבד במיוחד היה בגרמניה כתוצאה ממצור ימי בריטי וישנה טענה האם זהו פשע מלחמה. חזית העורף קורסת והיא לא מצליחה לממן את הצבא, ישנה חלוקת מרק יומית לילדי ברלין. ישנו ביטוי לחורף האחרון של מלחמת העולם הראשונה – "חורף הלפת," זה הדבר היחיד שיכלו לאכול ואנשים נשברים, יש מהומות בחנויות, צריך לשלוח חיילים, התעמולה צריכה לעבוד
קשה, צריך להסביר לאנשים כיצד להתמודד עם מצוקה.