פשעי מלחמה גרמנים – אוגוסט 1914
זהו נושא אשר מכחישים אותו, ישנם פשעי מלחמה שלא מכירים בהם. זהו נושא אשר הודחק בכוונה, אנשים לא הצליחו למצוא מה אמת ומה שקר, תעמולה רבה עסקה בנושא זה. יש לחשוב על
הקשר בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, כיצד כל אחת השפיעה על השנייה.
תכנית שליפן
מרכיב הזמן של התכנית הוא קריטי על מנת שיוכלו לעשות הפתעה, להכריע בשתי חזיתות. המפקדים יושבים במפקדה כל הזמן ובודקים את הזמנים, הכול תלוי בזמן, מהרגע שהם נכנסים לבלגיה השעון מתחיל לתקתק. ברור לגרמנים שבלגיה היא לא בעיה, היא לא תעורר התנגדות אך מסתבר שזה לא פשוט בכלל, בבלגיה יש לא מעט אזורים מבוצרים. יש הגנה בלגיה אך הגרמנים האמינו כי לא תהיה בעיה, הגרמנים הציבו לבלגיה אולטימטום ואילו הבלגים לא מקבלים את
האולטימטום.
ציפיות גרמניות לניצחון מהיר
היו נשלחות גלויות הביתה שמתארות ניצחון מהיר, שהם ירוצו פנימה והאויב יברח מהם, מעין
משחק ילדים. הגרמנים צריכים להגיע לפריז.
התנגדות צבאית בלגיה
לבלגיה אין צבא גדול אך יש לה צבא – יש לו כמה תותחים, רובים והוא מחויב להגן על הארץ שלו. אך לבלגיה יש גם משמר אזרחי, הם מגייסים כוחות מילואים בעת משבר. מבחינת הגרמנים
המקצועיות הצבאית היא הבסיס, הם יקראו למשמר הזה התנגדות אזרחית ולא צבא. בנוסף, הגרמנים ציפו שהמלך אלברט הראשון(1875-1934) יתקפל אך הוא ניסה ליצור לעצמו מיתוס של "המלך הלוחם." הוא היה סמל להתנגדות והשתמשו בתעמולה כדי לנצל זאת, כמלך שעמד ולא
נכנע. מפורסמות תמונות אייקוניות של המלך כמפקד יציב כדי לרומם את מצב הרוח בעם ובצבא. למעשה, ההתנגדות הבלגית לא יכלה לעצור את הגרמנים אך כן לעקב את הגרמנים. הדבר הזה
הרגיז את הגרמנים, מבחינתם זה היה בזבוז זמן עצום.
נפילת המעוזים המבוצרים הבלגיים בסופו של דבר מערכת המעוזים המבוצרים הבלגיים נפלו. הבקעת הביצורים הבלגים קרתה באמצעות התקפות מחץ מגובות בהפגזות ארטילריה כבדה. בריסל נפלה, ליג,' נאמור, דינאט והבלגים מתבצרים באנטוורפן אך הגרמנים עשו מצור ממושך)אוקטובר (1914 כשבסופו הם נאלצו לברוח. העיקוב הזה, הקצר הוא מה שפגע באופן חמור בתכנית שליפן, זוהי כבר לא הפתעה
מוחלטת.
פינוי אנטוורפן
כחצי מיליון תושבים נמלטים עם החיילים. היו גירושים המוניים ופליטים רבים.
כיבוש גרמני
לאחר מכן יש כיבוש גרמני של בלגיה, הם עושים מצעדי ניצחון, מנהלים את הממשלה והעירייה, מטילים מיסים על האוכלוסייה. המקומות הללו סובלים תחת שלטון גרמני, אפילו בשלב מסוים
שולחים את הגרמנים לגרמניה לעבודות כפייה, חיי היום יום יתנהלו תחת כיבוש וכפייה.
כ400- אלף פליטים בורחים מבלגיה להולנד בשלושת החודשים שלאחר פרוץ המלחמה,
200 אלף בורחים לצרפת, 160 אלף לבריטניה.
באוגוסט 1914 150 אלף פליטים נודדים מצפון צרפת ועד ינואר המספר מגיע ל500- אלף.
ניתן לראות מצוקה הומניטרית מאוד גדולה, ישנה מודעות עצומה לבעיית הפליטים הבלגיים.
פליטים
–
–
–
הרס ישובים נהרסו ערים שלמות כגון לוון, ויסה, דינאנט. לוון הופכת לסמל מכיוון שהיא עיר אוניברסיטאית ידועה מימי הביניים ועצם זה שהגרמנים פגעו בנכסי תרבות יצר את הסמל. הגרמנים השמידו את הספרייה
הגדולה של האוניברסיטה, ספריה שהכילה כתבי ידע עתיקים והדבר הזה מזעזע אנשים רבים.
גישה פוזיטיביסטית – גישה בהיסטוריה אשר בודקת וחוקרת את העובדה עצמן, חקירת האירועים
עצמם. הדבר דורש עבודה קשה מאוד, ללכת לארכיונים, לקרוא דוחות, עדויות, לחקור אותם
ולהשוות ביניהם.
ממדי ההרס
במהלך הפלישה הגרמנית באוגוסט-אוקטובר :1914
– נהרגו 6,500 אזרחים.
– 20,000 בתים נהרסו.
– הוצאות להורג המוניות בבלגיה וצרפת.
צריך לנסות להבין מה מביא צבא לעשות דבר כזה, הרי את הגרמנים לא עניין פגיעה באוכלוסייה
המקומית, מה למעשה גרם לגרמנים לפעול כך?