ארכיאולוגיה והמזרח הקדום – ההומו ארקטוס וצאצאיו

מה  הקשר בין הניאנדרטלים להומו ספיאנס וכיצד חלה ההתפתחות?

היחס בין ההומו ספיאנס לניאנדרטל: חיו במקביל. במערת קפצה בארץ נמצאו שניהם, תיארוך .93KY

 

יש שתי גישות עיקריות להתפתחות:

Ü הגישה המולטי רגיונלית– של Wolpoff .M. ההומו ארקטוס התפתח להומו ספיאנס עם שלב ביניים

בדמות הניאנדרטלים, בכל האזורים בהם התקיים.

Ü גישת "היציאה מאפריקה–" של Stringer .C. זוהי הדעה הרווחת. כל בני האדם שחיים כיום הם

צאצאים של קבוצה של הומו ספיאנס התפתחו באפריקה ועזבו לכיוון אסיה ואירופה לפני .60KY

 

במשך מאות אלפי שנים נוצרו שני סוגים: הניאנדרטלי- באירופה הקרה, ההומו-ספיאנס- באפריקה החמה. שקופית: גרף הבודק מה הקשר בין עצם הירך ועצם השוק. השוק יותר קצרה מהירך. ניתן ליצור טיפוס של אקלים חם וטיפוס של אקלים קר. באיזורים חמים, האורך של סך הגפיים יהיה ארוך יותר. הטיפוס של האקלים הקר יהיה עם גפיים קצרות יותר וראש וגוף גדולים יותר. באופן כללי, הטיפוס של האקלים החם

יהיה גדול יותר. בגרף: אינדקס גבוה =  מקומות חמים, אינדקס נמוך = מקומות קרים.

מכאן שהניאנדרטל חי בתנאים קרים ובמקום צפוני יותר- נפח הגוף שלו גדול יותר והוא נמוך יותר ממהומו-

ספיאנס. הוא הסתגל באופן מדהים לחיות בתנאים קרים מאוד. זה קריטי כי הוא היה בתקופת הפלייסטוקן

(בה היה עידן קרח.) במפה רואים את התפשטות הניאנדרטלים. באפריקה כמעט ולא היו.

 

מאז שנות השמונים רווחת הגישה הגנטית מולקולארית ומשתמשים בדי אן איי מיטוכונדרי ,miDNA חומר

שנמצא בגוף התא ולא בגרעין, שרק האם מורישה הלאה. בגרעין התא, הדי אן איי הוא שילוב של אם ואב. מה שמיוחד בדי אן איי מיטוכונדרי זה שהוא עובר מוטציות במהירות יחסית, משמע ככל שיש יותר שינויים עבר יותר זמן, ניתן למדוד שינויים. לדוגמא, האדם "חדש" יותר מהקופים, ניתן לראות זאת בשונות הנמוכה יותר שדי אן איי מיטוכונדרי. לפי בדיקות אלו גילו שהאוכלוסיות האפריקאיות הן הקדומות ביותר, לכן, מוצא האדם הוא מאפריקה. חוקר חשוב- .WILSON לפי מדידת כמות השינויים הגיעו למסקנה הגיעו למסקנה

שהאדם המודרני התפתח לפני ,150-200KY פרק הזמן שלוקח לכמות כזו של שינויים לקרות. במחקר שנעשה על עצמות ניאנדרטליים גילו שהשונות בין האדם המודרני לבין ההומו ספיאנס כה גדולה שתיאוריית היציאה מאפריקה חייבת להיות נכונה. מצביע על כך שלא הייתה רביה בין הומו ספיאנס

לניאנדרטליים, או שפיזית לא יכלו להתרבות.

 

 

 

 

 

 

 

RATIO DIGIT – הכוונה לפרופורציה בין האצבע השנייה לאצבע הרביעית. אינדקס קטן מ1- מצביע על

פוליגמיה. אינדקס גדול מ1- מצביע על מונוגמיה. ההומו-ספיאנס מאופיין בחיים מונוגאמיים, ביחס לגורילה

והשימפנזה. הנאנדרטל נוטה לפוליגמיה.

 

התרבות המוסטרית

40KY .200KY- התרבות המוסטרית היא התרבות הנפוצה. המשמעות היא שצורות מסויימות של מכלולי

כלים מסמנות את התקופה.

• חבל הדורדון– בצרפת. משם בא השם לתרבות המוסטרית בכל העולם. באזור זורם נהר הדורדון. האזור

נקרא גם "בירת הפרהיסטוריה הבינלאומית." הארכיאולוגיה שם היא הותיקה ביותר של חקר תולדות

האדם.

• אתר ZEYZIES ,LES לה זאזי– על גדות נהר הווזר יש קו סלע עצום שיוצר מחסה סלע –  ROCK

.SHELTER מרכזו של קיר הסלע רך יותר ונשחק, וכך יוצר מחסה בסלע שהומנידים השתמשו בו. לאחר שחיקה ארוכה הגג מתמוטט, ובדר"כ יש שימוש שני במחסות סלע בשל חשיבותם לאדם. לא

מדובר במערה, שנוצרת על ידי מים מתחת לפני הקרקע. בין השכבות הקשות בצוק יש שכבה רכה.

השכבה הרכה עוברת סחיפה ונאכלת מהר יותר מהשכבה ממעל ומתחת. כל מה שנסחף יורד למטה,

וככל שהזמן  עובר הסחיפה "חודרת" אל תוך הצוק וזה יוצר מעין חור שנקרא מחסה סלע.

• לה מוסטייר– אתר שעל שמו נקראת התרבות המוסטרית.נמצא בתוך כפר לה מוסטייה ב.1875-

 

מאפייני התרבות המוסטרית

• בלי או מעט אבני יד (המאפיין המובהק של התרבות האשלית.) האבנים שנמצאו משולשות. בתרבות

המוסטרית בארץ ישראל אין אבני יד בכלל.

• כלים מוסטריים- מקרצפים וחודים.
• “תרבות נתזים-" תשומת הלב עוברת לנתזים ולא לגוש האבן עצמו.
• טכניקת לוולואה– שיטת סיתות שמבוססת על נתינת מכות מדויקות באבן כדי לקבל את התוצאה

המבוקשת. מתיזים מימין ומשמאל נתזים קטנים שיוצרים מפלס שטוח על הגוש. לאחר מכן נותנים התזה חזקה על הקצה, ואז- מותז מהגוש הזה (גרעין) נתז לוולואה– .FLAKE גרעין: חלוק בתהליך של עיבוד שמפיקים ממנו נתזים (בלי קליפה גירנית.) בטכניקת יצירת חוד לוולואה– ,POINT לוקחים את המשטח שנוצר ובמקום לעבד אותו מהצדדים, נותנים לו התזה אחת חזקה מהצד השני גם ואז נותנים עוד מכה

חלשה ועוד התזה ובסוף נוצר פריט עם קצה מחודד. בטכניקה הלוולואה צורת המוצר נקבעת מראש.

 

טיפולוגיה– תורת הטיפוסים. לכלים המוסטריים יש רשימה טיפולוגית של 63 סוגים (בשקופית.) יש לציין

ששמות הכלים מציינים את צורתם ולא את תפקידם. ההבדלים ביניהם נובעים מאיך שהם נראים. שימוש ארכיאולוגי: בכל מקום שנמצאה בו צורה, ניתן לתארך אותה. אם אנו מזהים טיפוסים שונים בין

החפצים, אנו יכולים ליצור רשימה טיפולוגית.

סוגי הצורות המוסטריות:

.1  חוד מוסטרי, משונן בשני צידיו.

.2   מקרצפים- נתז, משוברר בצידו. צלע משובררת מקבילה לציר הסימטריה.

.3   משוברר בראשו- צלע משובררת מאונכת לציר הסימטריה.

.4  משוננים- כלי בעל כמה שקעים.

.5   שקערוריות- כלים בעלי שקע אחד.