תולדות המחקר הפרהיסטורי
- פרהיסטוריה– פרה=לפני, לפני ההיסטוריה.
- היסטוריה– מקור המילה בספרו של הרודוטוס "היסטוריה." היסטוריון יווני. הרודוטוס הוא הראשון
שמתיימר לחפש ולחקור. לפניו היו סיפורי אגדות לא מבוססים. עבורו היסטוריה היא סיפור החקירה שלו, הוא לא סיפר מה קרה, אלא ראה עצמו כחוקר. היה הראשון שהציע לראות את העבר דרך עיניים של מחקר, דרך עיניים של ביקורת. למשל האם זה נכון, האם עלינו לקבל את הדברים הללו, האם מישהו לא
הפריז, לא שיקר וכו.' ניסיון לראות את הדברים בעין ביקורתית, לנסות לדעת מה קרה בעבר. המילה בה
הוא השתמש לכך – היסטוריה, "אני חוקר" ביוונית.
- הגדרה- היסטוריה: דבר שיודעים אותו על ידי חקירה, חקר העבר על סמך חקירה. במשמעות המקורית:
חקר העבר על סמך מסמכים כתובים.
- כל התקופות שקדמו לשנת 3000 לפנה"ס הן תקופות של לפני ההיסטוריה- פרה-היסטוריות. יש להתייחס לממצאים מוחשיים.במונח שלנו, פרה-היסטוריה מתייחס לחקר האדם ולא במובן השני שמוכר לנו, כמו בנוגע ליצורים פרה-היסטוריים. מתי התחילה הפרה-היסטוריה? עד המאה ה17- ואח"כ האמינו
שהיא התחילה כשהעולם נברא (המונח עצמו לא היה קיים במאה ה.)17- אם כן, הגדרה- פרהיסטוריה: פרק הזמן שלפני המסמכים הכתובים, חקר תולדות האדם ותרבותו לפני המצאת הכתב ( 3000 CA
.)BC
- לא תמיד הייתה הפרדה בין היסטוריה לפרהיסטוריה. הדתות הגדולות מבטלות תפיסה זו: הארכיבישוף
USSHER ,JAMES שהיה פרשן מקרא נוצרי גדול, כתב ב1650- שהעולם נברא ב23- באוקטובר,
4004 לפנה"ס. זוהי ההשקפה השולטת במאה ה,17- למשל LIGHTFOOT JHON DR. חישב
שהעולם נברא "בשעה השלישית של היום או תשע בבוקר."
- שפינוזה– ביקורת המקרא. הדגיש את העובדה שהמקרא נכתב על ידי בני אדם ולכן ניתן לקרוא אותו
באופן ביקורתי. אחד מתלמידיו, 1596-1676 PEYRE'RE, LA ISSAC הוא אנתרופולוג בהגדרתו. הוא המציא את המושג ADEMITE PRE / התקופה הפרה-אדמית (לפני האדם.) הכוונה ל"לפני האדם
שהוזכר במקרא."
- במאה שלאחר מכן מתחוללת המהפכה התעשייתית- כריית פחם גדולה מובילה לשינוי בפני הנוף. אנשים מתחילים לחפור ולחשוף תגליות. החלו להתגלות מאובנים- שרידים של בע"ח קדומים שמגיעים מעמקי האדמה. מתחילה לחלחל התפיסה שהיה פעם עולם אחר ממה שמוכר. אותם מאובנים חיו לפני
המבול, אנחנו חיים אחריו. הוביל לתאוריית "המבול" / THEORY ,DILUVIAL לפי תפיסה זו מאובנים הם בע"ח מלפני המבול. ככל שחפרו וגילו יותר ממצאים החלו לחשוב שהיו כמה עולמות לפני המבול
בשכבות שונות בקרקע. תפיסת "בונה עולמות ומחריבם," התאוריה שהיו הרבה מבולים.
ç הגישה הקטסטרופלית / CATASTROPHISM
היה עולם שהיה ממשיך להתקיים לולא אירועי אסוני, כמו מבול למשל. "עולם כמנהגו נוהג." לפתע קורה
שיש קטסטרופה כמו המבול (אירועים מהירים חד-פעמיים.) גישה זו מתערערת בעקבות FERE JOHN
.(1740-1870) ג'ון פרה מצא כלים שבפירוש נעשו על ידי האדם. מצא שרידים של בע"ח שאינם קיימים היום
ליד שרידי האדם, מה שמוביל לתפיסה שלא היה אסון אחיד. היו יצורים שהמשיכו להתקיים והיו כאלו שלא. מחקרו פורסם ב,1808- “היו בשימוש אצל אנשים שלא השתמשו במתכת, בני תקופה קדומה מאוד, מעבר
לעולם הנוכחי."
UNIFORMITARIANISM / האחידות גישת ç
הגישה ההפוכה לגישה הקטסטרופלית. חוקר הנחשב לאבי הגאולוגיה, צ'ארלס לייל. ספרו, GEOLOGY“ OF ."PRINCIPLES המסקנה- המכניזמים שפועלים היום פעלו גם פעם. כלומר, הוא דיבר
על המשכיות. מה שאנחנו רואים שקורה היום, קרה גם בעבר. צ'ארלס דארווין– חברו ותלמידו של צ'ארלס לייל הוא צ'ארלס דארווין. דארווין קיבל את הרעיון שהועלם התפתח במשך מליוני שנים ובדק איך עולם החיי התפתח בהתאם. איך מסבירים את השונות בטבע לאור
הרעיון שהעולם בן מליוני שנים.
ספרו החשוב "מוצא המינים" –)1859( בו הוא מסביר כיצד נוצרו כל-כך הרבה סוגים של בע"ח. אבולוציה– מינים של בע"ח משתנים לאורך זמן. המתאימים ביותר שורדים ועולם המינים משתנה מתוך תהליך של
ברירה טבעית. ספרו החשוב השני "מוצא האדם" –)1871( בו הוא קבע שהאדם הוא חלק מעולם החי, דבר שלא היה מקובל. חשבו שהאדם הוא יצירה מיוחדת ולא חלק מהעולם. כלומר, אם מינים מסויימים התפתחו ממינים
אחרים, אותו רעיון חל גם על האדם. השימפנזה קרוב יותר לבני האדם מבחינה גנטית מאשר גורילות.
- חוקר צרפתי בשם בושה דה פרט ,)1847-1867( עשה תצפיות בצפון צרפת ומצא כלים שמסודרים
בסדר מסוים. הוביל אותו לכתיבת ספרו "עתיקות קלטיות מלפני המבול." הפעם הראשונה שהשם
פרהיסטוריה מופיע בספרות- סוף המאה ה.19-
ç הגישה המערכתית מרכיבי המערכת: אקלים, נוף, צומח, בע"ח. מרכיבים שמתקיימים ביניהן קשרי גומלין: האקלים משפיע על הנוף, הנוף משפיע על האקלים, האקלים משפיע על הצומח ולהיפך, הצומח משפיע על בע"ח ולהיפך. כולם משפיעים על הנוף בדרך זו או אחרת. באמצע האדם. מערכת– סדרה של רכיבים שמשפיעים אחד על השני
ביחסי גומלין. גם האדם מערכתי מבחינה זו שהמרכיבים השונים משפיעים עליו והוא משפיע עליהם