משבר:
המשבר זה לא כשהכלכלה צומחת לאט , אלא זה קורה כאשר הכלכלה נכנסת לטלטלה, כאשר האיזון יוצא ממסלולו, כל התכניות שנבנו )בעיקר בכלכלה שמבוססת על חוב,( לא חושבו בצורה נכונה. מגיע הפיצוץ, פתאום מספיק אנשים מזהים שמשהו לא מסתדר בין ההערכה לכמה אני אייצר לבין מה שבאמת קורה וכמה שארוויח מזה. הרבה עסקים נגררים לפשיטות רגל, אנשים יוצאים מהשוק, חובות הופכים לפירעון, המשקיע לא מקבל את הכסף שלו. כל הסטארטפים מתגלים כבועה שלא מצליחה להתממש . החברה נכנסת לטלטלה, שמשליך על אבטלה, ואובדן התקווה למצוא עבודה מחדש. אלו הן טלטלות פוליטיות, שמי שמצליח לשרוד אותם זה אנשים מסוימים. משבר רציני הולך ופוקד כל חברה בקצב מואץ יותר ככל שהדורות עוברים, והוא משנה
יסודות מאוד רציניים ברמה התרבותית – חברתית.
מצב היפותטי: "שני מעמדות" בלבד- קפיטליזם ועובדים.
האנשים עם הכסף רוצים להשקיע, לייצר. הם יוצרים ביקוש כולל. קונים מפעל, אמצעי ייצור,
ומשלמים שכר לעובדים. משחררים אתה כסף לשוק ומחכים שיחזור אליהם עם תשואה.
למחרת היום יוצא המוצר ואנשים צורכים אותו. הסכום חוזר להיות כפי שהיה בהשקעה. מי שמסייע לצמיחה זה בעיקר הקפיטליסטים- הם מוסיפים את הכסף למשקיע בכך שהם מאפשרים
לעצמם מותרות.
מניין לאותם משקיעים יש כסף? חוב פיקטיבי- קנה עכשיו שלם לאחר מכן. ככל שנאפשר להגדיל את החוב- כך נגדיל את הצמיחה. הבעיה היא שהחוב הולך ותופח. יש הרבה
כסף בחוץ, והדבר יוצר אינפלציה ולפיכך משבר.
ישראל מאז 2007 דואגת לצמצם את החוב שלה. משבר– הצבר יתר– "הנטייה של שיעור התשואה לצנוח" . זהו פרדוקס של התחרות, ככל שהיא
מתגברת היא הופכת לאידיאל הקפיטיליסטי. קשה להיות רווחים שיש יותר אנשים בתחרות.
הצבר יתר– החברה צוברת יותר מידי הון , סחורות, עובדים, חוב.
הרס יצירתי:
אומרים שהקפיטליזם בכלל ובפרט במשבר- נדרש להרס יצירתי. דרך הצמיחה, צריך להיות הרס
יצירתי. דרך המצאת מכונה- הרסתי מקומות עבודה.
- חדשנות טכנולוגית
- התיישנות מובנית /נתפסת
- הורדת שכר/פיטורים /הנמכת תנאים
- יצירת מגזרי שירותים חדשים
- קיצוץ תנאי רווחה
- משיכת השקעות –סובסידיה,מיסוי…
כיצד משפיע על המרחב?
- פתיחת מחוזות גיאוגרפיים חדשים לשוק
- הרס ממוסד של הון מקובע –התחדשות עירונית
- הגברת ביקוש מצרפי –פרויקטי בינוי ותשתית
- מלחמה
מצגת- הגיאוגרפיה של הקפיטליזם:
" ..תולדות הקפיטליזם הן מאבק מתמיד על גבולותיו של השוק" הא-ג'ון צ'אנג חשוב להבין שחוקי הקפיטליזם נבנו על מאבקים חברתיים רבים אל מול זה. לדוגמה רק כאשר
הבינו שחייבים להוזיל עלויות הבינו שצריך להחמיר בתנאי תעסוקה ולא לדאוג לרווחה למשל.
טופוגרפיה וקפיטליזם:
אלכסיס דה טוקוויל- עשה השוואה בין אירופה לסין. אירופה – קיטוע טופוגרפי, יחידות קטנות, תחרות מרחבית
סין – מישורים אחידים והמשכיים, שלטון ריכוזי כולל, הומוגניות גיאו -חברתית .
המרחב הפיזי בסין מעודד היווצרות כוח ריכוזי – דחיפה לריכוזיות ושמרנות. לעומתו, המרחב
הפיזי האירופי מעודד יזמות וחדשנות בין יחידות מרחביות קטנות שונות המתחרות ביניהן.
שלטון ריכוזי מבין איך לשלוט במרחב באותה שיטה, כך הוא מארגן את המרחב בצורה יעילה.
באירופה לעומת נוצרות מדינות, קבוצות, אשר מתחרות אחת בשנייה.
הקפיטליזם כמערכת שמעודדת תחרות, מעודד מאבקים והתחדשות. העובדה שבסין היו מחסומים טופוגרפיים בין סין להודו )רכס ההימלאיה,( זה לא אפשר להם לכבוש ואלה התבצרו
בתוכם וזה השפיע על הדינמיקה הפנים מדינית שלהם, ויצר ריכוזיות.
דינמיקה מרחבית מוקדמת:
"כלכלת-עולם –" מרחב גיאוגרפי גדול בו מתקיימת מערכת קשרים כלכליים ופוליטיים ענפה שכמעט ואינם מתקיימים מחוץ
לה. מבנה קונצנטרי- פריפריה, טבעת פנימית וליבה . הפריפריה
מנוצלת, יש עבדות. פרנן ברודל- הדינימיקה של הקפיטליזם.
רבדים בכלכלת-עולם: )לא חופפים במלואם לטבעות המרחביות (
- הציוויליזציה החומרית: מסורתית, מתנגדת לשינוי .
- כלכלת השוק: חליפין פשוטים, שקופים יחסית .
- כלכלה קפיטליסטית: מורכבות ודינמיות, מוסדות פיננסיים ,מסחר בינ"ל.
הליבה היא לא קבועה, היא צריכה לעבוד קשה כדי לשמור על המעמד שלה )איפה מצוי העושר,
השפע.(
ערי הנמל הן המקום בו הקפיטליזם מתרכז. מדובר על המקום בו הסחר הוא תנועת ההון. דרך
הנמלים הסחורות עוברות.
כל כמה זמן, בעיקר סביב משברים כלכליים, המרכזים נסדקים, ובגלל שיש דינמיקה שמחייבת ריכוז, עם פריפריה שניתן לנצל אותה, יש מרכוז מחדש לעיר בעלת יתרון נסיבתי לשליטה
במערכת כולה.