דינאמיקות מרחביות של הון, שלטון והתנגדות

תוכן עניינים

קפיטליזם, חוקי תנועה.

 

"כל המוצק ניתך לאוויר" מרקס ואנגלס. כל מה שאנו מכירים , יודעים, הכל יכול להיות מופרך. קפיטליזם מפורר כל המוכר לנו , מירוץ של שינוי ומודרניזציה, כל המוכר לנו מתפורר ומעוצב

מחדש. כלכלה פוליטית.

 

קפיטליזם: "מונח מתחום מדעי החברה שנוצר בתחילת המאה ה20 לתיאור שיטה כלכלית- חברתית שהתפתחה באירופה… המבוססת בעיקרה על הזכות לקניין פרטי ועל הסדרת יחסים כלכליים באמצעות מנגנון השוק, תוך הסתמכות על אכיפת זכותיהם באמצעות מוסדות

חברתיים"…  ויקיפדיה.

 

במצגת נראה את קרל מרקס ואדם סמית.' "עושר האומות-" אדם סמית' הוא הגורו של הכלכלנים הליברלים, המציא את רעיון "היד הנעלמה-" כל אחד מייצר מה שהוא רוצה, ימכור

ויקנה מה שהוא רוצה. הסמלים שמייצגים את המרקסיזם ואת הקפיטליזם. פסל החירות- שוק חופשי, החופש לסחור ולעבוד במה שאני רוצה, לפעול ולקנות ולהגשים את חיי איך שאני רוצה לעומת המגל והפטיש של

הפועלים בקומוניזם.

 

טעויות של קרל מרקס: עם התפתחות הקפיטליזם כמערכת שמנהלת את החברה שלנו התחרות

גוברת ומובילה לצניחת התשואה לקפיטליסט. קשה לנו להשיג כל אחד את הרווח שקיווינו לו.

"לפועלים לא נותר דבר מלבד כבליהם," כמו חיה שנדחקת אל הפינה אין להם מה להפסיד- מתגבשת אצלם תודעה מעמדית והם מתארגנים. הם רוב החברה, יוצאים למהפכה ומפילים את

החברה הקפיטליסית שמנהלת אותם. תיווצר בהכרח אוטופיה חברתית קומוניסטית.

מרקס חי במאה ה,19 שיא המהפכה התעשייתית וראה את הניצול ואת התדרדרות החברה- הפועלים סובלים מאד. הוא ראה את המערך כעתיר עבודה, אנשים עובדים קשה ומייצרים מעט וחיים בעוני. הוא לא התייחס לייצור עתיר הון, השקעה במהנדסים ומיחשוב כדי לפתח )מו"פ( כדי לחסוך עובדים. עוד סיבה חשובה שהיה קשה להבין במאה ה19 את יתרונות הקפיטליזם שהוא הולך בפריחה, היא הנקודה בהיסטוריה בה הייתה ילודה גדולה ומעט תמותה. קל יותר

להתבסס על כוח אדם מאשר על הון. מרקס הבין את החברה כעודף עובדים אבל לא יכל לחזות שכמות העובדים הזמינים תצנח וכמות

ההון תעלה.

 

 

 

 

 

האשליה של הכלכלן הקלאסי- הקפיטליזם הינו מערכת שוק חופשית בה יחידות פרטיות מתחרות

זו בזו. האשליה של הכלכלן המרקסיסטי- הקפיטליזם הינו מערכת בה קיימת תחרות ביו יחידים בתוך

מעמד )בורגנות- בעלי הון( ומאבק בין מעמדות )פרולטריון- מול הון.(

 

בפועל: ישנה תחרות מסוימת בין יחידים וגם בין מעמדות, מאחדים את כוחם בתחרויות

משתנות.

 

המאבק המעמדי- כל הרעיון של מעמד הוא רעיון חוצה גבולות "מעמד הפועלים," צריכים

להילחם באויב המשותף. טענה שהיתה לה יותר בסיס במאה .19

 

כלכלה טרום-קפיטלסטית: מתבססת על חקלאות, דברים מחזוריים לפי עונות שנה ולכן גם הכלכלה החומרית הזו הם מחזורים. משלבים משאבי טבע )גשם( עם עבודה נוצר תוצר

)חקלאות.( מגיע לצריכה עצמית בסופו של דבר. יותר שימוש בסחר

חליפין ופחות בכסף. )כסף הוא רעיון מרחבי מאד חשוב, מק על

הסחר.(

 

 

 

 

 

 

קפיטל=הון. מערכת שמבוססת על הון. הון בעבר נמדד לפי ראשי בקר\ עיזים שיש לעשיר. מי שחי בשיטה מבוססת הון לא רק מייצר וצורך אלא מחפש גם להגדיל את הייצור על חשבון המקורות שיש לו. אין מחזוריות, הכל תלוי בנישה שבה אני עובד. שוכר עובדים ואמצעי ייצור ואלו מייצרים

סחורה )לא תוצרת.( משווק את הסחורה ללקוחות ואלו משלמים לי.

ערך:

ערך שימוש- ערכו של מוצר הנאמד לפי ואופי השימוש בו.

ערך חליפין- ערכו של מוצר הנאמד לפני נכונות קונים בשוק לקנות אותו.

 

תחרות: הבסיס של הקפיטליזם. המנוע שדוחף את הכלכלה הקפיטליסטית. תחרות בעצם דוחפת להורדת מחירים עד לרמה הגיונית, דוחפת את הצרכנים לתת עוד כסף למוכרים עד שנוצר איזון

בין ביקוש להיצע. מרקס טוען שאפשר להרוויח עוד כסף אם מעמיקים את הניצול של העובדים )חוסכים עליהם

כסף.(

האידיאל הוא שהתחרות תהיה משוכללת- אין הגבלות ואין תנאים. אין התערבות של המדינה. מפגש מוכרים וקונים מרובים בשוק חופשי. התחרות היא על מחיר ואיכות מצד ההיצע, בהתאם לצרכים ולהעדפות מצד הביקוש. לחץ התחרות מוביל למחיר וכמות אופטימליים. נוצר שפע

מירבי המתחלק באופן מיטבי בחברה.