מלחמה באוויר, בים ובחזיתות אחרות לידתו של המזרח התיכון

תוכן עניינים

לידתו של המזרח התיכון המזרח התיכון הוא מושג שהיה קיים לפני כן אבל זהו מושג בהתגבשות, האזור מקבל חשיבות אסטרטגית גאו-פוליטית עצומה במלחמה הזאת. גם בגלל הצורך בנפט אבל גם בצורך שמירת

האימפריה הבריטית, ישנו צורך לשבור את הקשר בין האימפריה העות'מנית לגרמניה וישנו ניסיון של בריטניה לשמר את הקשר להודו. בסוף המערכה הזאת תתחיל תקופת המנדטים וחלוקת המזרח

התיכון כמו שאנו מכירים עד עידן דאע"ש.

 

חזית מסופוטמיה)עירק( פלישה בריטית)עם כוחות צבא מהודו,( .1914 מבחינת אירופה האימפריה העות'מנית הייתה אימפריה שוקעת, האיש החולה אך למען האמת לא צריך לזלזל בה. חשבו לתקוף אותה דווקא מהכיוון של מסופוטמיה. כוחות של האימפריה הבריטית נוחתים במצרים ומתקדמים לבגדד ומנסים

להתקדם לבצרה. זו הייתה אמורה להיות מכה קשה שתפיל את העות'מניים. תחילה היה נראה שזה עובד כי הם כבשו את בצרה מאוד מהר. כל עוד הבריטים יחלו להתקדם על הפרת והחידקל זה היה

 

 

להם נוח אך הבעיה היא התקשרות בין שני האזורים, באזור הביצות. אך מעבר לכך, ישנו אקלים חם

וקשה, מחלות כגון דיזנטריה ומלריה. הבריטים מתקדמים מאוד מהר וכובשים את בצרה ב- ,22.11.1914 דבר היוצר נסיגה עות'מנית והתקדמות מהירה לאורך החידקל. הבריטים מגיעים עד לפאתי בגדד אך הם מתנקים מכוח מסוים בכות אל עמרה ובו כיתרו צבא בריטי שלא מצליח לקבל אספקה. הצבא הטורקי סוגר עליהם, מחזיק אותם במצור וכתוצאה מזה גנרל טאווזנד נכנע עם צבא שלם.(29.4.1916) אותו לוקחים לתנאי כליאה טובים אך את החיילים לוקחים לתנאי כליאה קשים ביותר כגון צעדות ארוכים והמוות נורא, כמעט חצי מהחיילים שנופלים בשבי מתים)לקחו כ12- אלף

חיילים בשבי( וגם כאן תהיה אשמה בפשעי מלחמה. בשנת 1917 ישנה חזרה למסופוטמיה והבריטים כובשים את בגדד על ידי גנרל מוד אך הוא ימות

מכולרה.

 

חזית ארץ ישראל – סיני היא דווקא המקום שתחילה האימפריה העות'מנית מתחילה ללחום. היא רוצה להחזיר לשטחה את מצרים שפעם הייתה חלק מהאימפריה שלה. ישנו פיתוח של באר שבע במסגר תכני תכנית

העות'מניים, ישנו קולוניאליזם טורקי והם מנסים להכניע את הבדואים. באר שבע אמורה להיות המקום שבו יצאו למתקפה לכבוש את מצרים. הקמפיין בסיני נבלם, בריטניה בולמת את הטורקים

בסואץ על ידי בניית שוחות. ישנו חיל רוכבי גמלים הודי אשר נלחם בסיני.

 

כישלון הפלישה לגליפולי

17.2.1915-9.1.1916

ישנו ניסיון נוסף להוריד את הלחץ בגליפולי. הרוסים נלחמים מול הטורקיים, נקלעים לקשיים ופונים לבריטניה להקל עליהם. צ'רצ'יל הוגה תכנית להפיל את האימפריה העות'מנית. הרעיון הוא לכבוש את חצי האי גליפולי אך זה לא מצליח, האימפריה העות'מנית לא חלשה כמו שדמינו אותה. חיילי אנז"ק מגיעים לגליפולי אך מחכים להם כוחות עות'מניים ומפגיזים אותם. החיילים נאלצים לתפס הרים כאשר יורים עליהם כל הזמן. יש למעשה מלחמת שוחות למשך חודשים. לבסוף ישנה הבנה שלא ניתן להמשיך את הפלישה וישנו פינוי על חוף הים, זהו קמפיין נורא. זה חוב הדם שלאחריו

האוסטרלים והניו-זילנדים טענו שמגיעה להם אזרחות.

 

הסכם סייקס-פיקו(1916) המעצמות יודעות שהן יכבשו את המזרח התיכון בסופו של דבר. סייקס ופיקו הם קצינים בריטים וצרפתיים שנפגשים לפגישה של שיחות בתיאום הרוסים שמסכימים למהלך הזה במטרה לחלוקת אזורי המזרח התיכון כאשר הם יכבשו את המזרח התיכון. השיחות שלהן מחלקות את המזרח

התיכון לאזורי השפעה, מי שחותם על ההסכם הזה הוא השר הבריטי, הלורד גריי ודיפלומט צרפתי, פאול קאמבון. ישנה חלוקה של אזורים והם חושבים כיצד הם יכולים להשתלט על האזור הזה

באמצעות שליטה מקומית אשר תסייע כנגד העות'מניים.

 

המרד הערבי(1916)

ישנו מרד בחצי האי ערב נגד העות'מנים בעידוד בריטניה. "לורנס איש ערב,(1888-1935)" איש צבא, חוקר עולם הולך לעורר יחידות בדואיות למרד. חוסיין בן עלי,(1853-1931) השריף והאמיר של

מכה, מכריז על עצמו כמלך החג'אז(1916-1924) וזה משתלב עם האינטרסים של הבריטיים.