מלחמת העולם הראשונה – סיום המלחמה והסדרי השלום

תוכן עניינים

וועידת השלום בפריז)ינואר-יוני (1919

אחד הספרים הבולטים ביותר בתחום הוא ספר של מרגרט מקמילן שיצא בשנת 2002 ונקרא "פריס

."1919 בנוסף מייקל נייברג כתב ספר על הסכם ורסאי בשנת .2017 ישנן משלחות דיפלומטיות מ-

32 מדינות ולאומים.

 

ארבעת הגדולים

   לויד ג'ורג' הבריטי.

–    ווילסון האמריקאי.

   קלמנסו הצרפתי.

–    אורלנדו האיטלקי.

הם נפגשים כ145- פעמים באופן לא פורמאלי במהלך חודשי השיחות הללו, הם למעשה אלה שקובעים. 14 הנקודות של ווילסון כבר לא יהיו על השולחן בפריז, ווילסון מגיעה כדמות החשובה ביותר לשיחות. מגיעות משלחות מאומות שהן עדיין לא מדינות, יש שם מפגש בינלאומי ענק עם המון

שיחות. הן מתנהלות במשך חצי שנה אך הן למעשה ימשיכו עד 1923 בהסכמי השלום הנלווים.

ווילסון לא קובע לגמרי את האג'נדה, יש לו את הסנאט על הגב שרוצה לחזור למדיניות הבדלנית. הצרפתים רוצים להראות לאומה הצרפתית שהם ניצחו במלחמה. מגיעה המשלחת האוסטרלית בראשות בילי יוז, ראש ממשלת אוסטרליה שהגיע לפדות את חוב הדם. בנוסף, הגיעה המשלחת

הערבית בראשות האמיר פייסל. ישנן תביעות משלל המדינות אשר מתנגשות אחת עם השנייה,

עמים רבים חושבים שאותם שטחים שייכים להם.

 

חתימת חוזה ורסאי 28.6.1919 החתימה מתרחשת באולם המראות בורסאי. ישנה משלחת רב לאומית שלכל אחת יש דרישות משלהן. לקלמנסו יש תביעות קשות מהגרמנים. בנוסף, ניתן לראות שישנו קהל עצום להסכמי החתימה, ידוע לכל שזהו רגע גדול בהיסטוריה. ווילסון אף מקבל פרס נובל לשלום, זה נחשב לרגע

של ווילסון, של שלום שבו חשוב להכיר בתביעות הלאומיות של כל העמים.

 

 

רבנשיזם צרפתי זוהי הנקמה הצרפתית על .1870-1871 הצרפתים מונעים מתחושת נקם על ההשפלה שביסמרק הנחיל לצרפת ב.1871- הוא הכתיב תנאים לראשי השלטון בצרפת לאחר שקרסה הקיסרות של נפוליאון ה.3- הכניעה של הגנרל הגרמני נתפשת על ידי הצרפתים כתשלום של מה שעשו ביסמרק והגנרלים הצרפתיים. הרפובליקה החדשה של גרמניה שולחת משלחת מכובדת לשיחות השלום של פריז אך לא מתייעצים איתם ומגבשים את ההסכם ללא התייעצות איתם. הם טוענים כי פשוט

הכתיבו להם את תנאי הכניעה וזה נכון במידה מסוימת)הציגו להם ספר שלם של כניעה.(

 

    הגבל טריטוריאלית)לרבות אבדן כל הקולוניות..( –    הפקעת שטחים)החזרת אלזס ולורין לצרפת וכיבוש זמני של חבל הסאר(

   אשמה גרמנית)סעיף :(231 ההסכם קובע שגרמניה אשמה במלחמתה עולם הראשונה ולכן

היא צריכה לשאת במחיר. –    פיצויים132) מילארד מארק בזהב:( כדי שהגרמנים לא ינסו לפגוע בערך המארק. הם ניסו

לעשות זאת באמצעות היפר אינפלציה אך הפיצויים היו צמודים למארק בזהב, מחיר קבוע.

–    הגבלות צבאיות.

   הגבלות פוליטיות)מניעת סיפוחים והרחבה, לרבות איחוד עם אוסטריה:( בעיקר פגע

בגרמנים שהם לא יכלו להתאחד עם אוסטריה.

–    הקמת חבר האומות.

 

גרמניה לא יכולה לקבל את ההסכם ומיד לאחר ההסכם המונים מתקצבים מול הרייכסטאג כדי למחות על ההסכמים. נוצר "מיתוס הסכין בגב," הוא טעון עמוק בזיכרון התרבותי ובמנטליות

הגרמנית. ישנו סיפור כיצד הגיבור הגרמני נדקר בגב על ידי בוגד ומפתחים כאן מיתוס. מבחינתם לא יכול להיות שגרמניה הפסידה במלחמה – היא הפסידה בגלל פוליטיקאים אינטרסנטים סוציאליסטים קומוניסטים שלא רצו את המלחמה וכמובן יהודים. על כך משחק הימין הקיצוני בגרמניה, על תדמיות שאינן נכונות למעשה וגם הנאצים ישחקו על כך. לא מחפשים את הגנרלים שהיו שיכורי מלחמה אלא

מחפשים את האויב, את האשם מבפנים.

 

ג'ון מיינדר קיינס(1883-1946) הוא פקיד, בוגר אוניברסיטת קיימברידג,' הוא יושב במשלחת הזאת, צופה ומזועזע ממה שהוא צופה. מבחינתו, הטלת הפיצויים על גרמניה היא טעות חמורה, זה יפגע בכלכלה של אירופה. קיינס היה בעצמו גם פציפיסט, הוא התנגד למלחמה, הוא כותב ספר כלכלי שהופך לרב מכר בינלאומי – "המחיר הכלכלי של השלום." הוא טוען שזה ישבור את הכלכלה

הגרמנית, את כלכלת אירופה ויביא למיתון עולמי וסכסוכים חדשים.

 

א.ג.פ טיילור, היסטוריון בריטי חשוב כותב ספר בשנת 1961 "הסיבות לפרוץ מלחמת העולם השנייה" והוא טוען בספר שהסיבות לפרוץ מלחמת העולם השנייה טמונות בסיום מלחמת העולם הראשונה. טליאולוגיה)דרך,( חקירת ההיסטוריה בצורה הפוכה, אנחנו יודעים איך היא מסתיימת ומתחילים לחפש את הסיבה לכך. יש ביקורת קשה על חוזה ורסאי כבר בתקופתו ויש כאלה

שמאמינים שזה יביא למלחמה הבאה.