טביעת רגל אקולוגית: סך כל השטח הדרוש לאוכלוסייה באזור מוגדר על מנת לספק באופן שוטף את כל המשאבים והשירותים הנצרכים ולקלוט את כל הפסולת שאוכלוסייה זו פולטת .כל אלו באמצעות
הטכנולוגיה הזמינה והנפוצה. בעצם, אין בעיה שנפלטים גזי חממה, הבעיה מתחילה ברגע שהפליטות עולות על יכולת
הספיחה של המערכת. שתי המשפחות שדיברנו עליהן מקודם: יכול להיות שהמשפחה מאקוודור תשתמש בשטח גדול יותר בשביל ייצור האוכל שלה לעומת המשפחה האמריקאית. מנגד, המשפחה
המודרנית השתמשה בייצור מודרני שיצר פליטות שצריכות שטח שאליו הם יוכלו להיכנס.
נצטרך לראות מה סך השטח שכל משפחה השתמשה בו לייצור המזון שלה. אין עיר בעולם שחיה רק מהשטח שלה עצמה-אני גרה בב"ש אך החשמל שאני משתמשת בו
מגיע מחוץ לב"ש. טביעת הרגל האקולוגית לא נקבעת לפי שטחה של מדינה אלא לפי הרגלי הצריכה של התושבים שלה. לדוגמא, בין ישראל להונדורס יש הבדל עצום בטביעת הרגל האקולוגית
למרות שבשתיהן יש 8 מיליון תושבים.
יש פה שורה של גורמים שמשפיעים על אופי דריסת הרגל האקולוגית ועל ההשפעות שלה. אם אני מסתכל על מערכת כלכלית ואני מסתכל על חברות שונות לאורך ההיסטוריה נראה שהחברות ששרדו ניהלו מערכת כלכלית שנשענה על מערכת חברתית שנשענה על
הסביבה. בעידן המודרני קיים ניתוק בין הגורמים השונים: הגורם הכלכלי מקבל נפח הרבה
יותר גדול מהגורם הסביבתי.
המשמעויות הסביבתיות של התפתחות המערכת הכלכלית:
כלכלה מסורתית כלכלה המבוססת על ניצול משאבי טבע כלכלה תעשייתית- מסורתית/מתקדמת
כלכלה המבוססת על שירותים. גם כשאני מסתכלת על כלכלת שוק, כלכלה מעורבת וכו..' אני מדברת על סוגים שונים של
כלכלה שלכל אחד מהם יש ממשק שונה עם הסביבה.
הגורם הכלכלי- "ניתן למצוא תחליף לכל משאב טבע, לכן, באופן עקרוני, אין שום בעיה.
העולם יכול להסתדר ללא משאבי טבע" (סולואוו) "יש בידינו כעת את הטכנולוגיה להאכיל, להלביש ולספק את האנרגיה לאוכלוסייה הולכת
וגדלה למשך 7 מיליארד השנים הבאות… יש לנו את היכולת לצמוח ולגדול לעד" (מאיירס.)
השילוב שבין גידול האוכלוסייה למבנה הכלכלה מוביל לעלייה בצריכה!
טביעת רגל מימית:
האם אנחנו יכולים לבחון את כמות המים שבני אדם צורכים? כמות המים שאנחנו צורכים באופן ישיר היא קטנה מאוד לעומת כמות המים שגלומה במוצרים שאנחנו צורכים (כמות המים הנדרשת לייצור של ליטר חלב/המבורגר היא גדולה
מכמות המים שאני צורכת באופן אישי.) מדובר על מים שאני צורכת ממס' מקורות (חלקם מי
גשם וחלקם מערכות השקיה.)
הגורם הטכנולוגי:
"הכלכלה האנושית עברה מעידן אשר בו ההון האנושי היווה מגבלה לפיתוח כלכלי לעידן
אשר בו ההון הטבעי הנותר הוא המרכיב המגביל העיקרי" (דיילי.)
לפי דיילי, לאורך כל ההיסטוריה האנושית חיינו בעולם ריק ומה שהרכיב את העולם היה ההון האנושי. ברגע שהחברה הלכה והתפתחה למדנו לפתח את ההון האנושי והגענו למצב
שהצלחנו לנצל את ההון טבעי. דיילי טוען שכמות ההון הטבעי שזמינה לי הולכת ויורדת והיא
תגביל את היכולת של בני אדם להמשיך ולהתקדם. דיילי משתמש בהצגה של הדברים כאמצעי: אנחנו חכמים, יש לנו הון טבעי, בואו נחשוב איך
אנחנו מנצלים אותו לטובת הדורות הבאים כך שלא נבזבז את כולו. לדוגמא, נפט: הנפט עוד לא נגמר אך יש איתותים לכך שהוא נמצא במחסור, על כן עלינו
למצוא אלטרנטיבה לנפט. כאשר אנחנו מסתכלים על איך בני אדם פתרו בעיות לאורך השנים אחד האמצעים היו
הטכנולוגיה: יש מחסור במים אז פיתחתי טכנולוגיה שתדע להתמודד עם המחסור במים. אם
אני אחבר את הטכנולוגיה הזו לאותה משוואה:
הגורם הטכנולוגי
מדע וטכנולוגיה: I=P*A*T
I=השפעה =P אוכלוסייה =A שפע/עושר =T טכנולוגיה
"בשלב זה, הטכנולוגיה הינה האמצעי היחיד אשר באמצעותו יכולה החברה המורכבת
והתלויה הדדית להתמודד עם סוגיות סביבתיות" (לין וולטר.) לין אומר פה שבשביל לפתור את הבעיה צריך להמשיך ולפתח טכנולוגיה: טכנולוגיה שתאפשר לי להפיק צרכים שלא סיפקתי בעבר, טכנולוגיה שתאפשר לי למזער נזקים
סביבתיים וכו..' כדי שזה ייקרה אני צריך אוכלוסייה ברמת שפע גבוהה שמבינה בנושא.
גם מאחורי התפתחויות טכנולוגיות שנוצרו למזעור נזקים סביבתיים יש נזקים (למשל,
בהקמת מערכת סולארית יש חומרים מסוימים שאנו לא יודעים מה לעשות איתם) בפועל, גם היום, אנחנו רואים המשך דהירה קדימה, המשך עלייה בצריכת דלקים פוסיליים
והמשך עלייה בפליטת גזי חממה.
I=P*A*T*B =I השפעה =Pאוכלוסייה =Aשפע/עושר =Tטכנולוגיה =Bהתנהגות =POמדיניות
=COקהילה (התארגנות קהילתית)
מרכיב ההתנהגות מופיע פה כמרכיב נוסף שמשחק תפקיד. כך גם תפקיד המדיניות: PO וההתארגנות הקהילתית .CO לכל גורם במשוואה יש השפעה משלו, יש מקרים בהם גודל האוכלוסייה משפיע יותר מהגורם הטכנולוגי ויש מקרים שבהם השפע של האוכלוסייה
משפיע יותר מגודלה וכו…'