סביבה וחברה – התלות וההשפעה האנושית

תוכן עניינים

שירותי מערכת מגוון התנאים והתהליכים אשר מאפשרים למערכות האקולוגיות ולמינים אשר

 

שירותי המערכת מתחלקים לשלוש:

מרכיבים מערכות אלו לקיים ולספק את החיים האנושיים.

אספקה, וויסות ותרבות.

 

אלו שלושה סוגים של שירותים שאנו מקבלים מהמערכת הטבעית בחינם.

 

שירותי אספקה: כאשר אנו מדברים על שירותי אספקה אנו מדברים על שלוש תתי קבוצות:

  • המערכות האקולוגיות מספקות חומרי גלם ומוצרי מזון
  • המערכות האקולוגיות מספקות מים,אספקת מים נקיים וטיהור של מים לשתייה.
  • המערכות והמגוון הביולוגי על פני כדור הארץ מספק חלק ניכר מהתרופות (מסורתיות

ומודרניות) וייתכן אף שפתרון למחלות להם עוד לא נמצאו תרופות.

 

שירותי ויסות:

  • וויסות מזהמים (לדוגמא זיהום אוויר)ואירועי קיצון (סופות,הצפות)
  • ספיחת פחמן (פליטות גזי חממה)
  • טיהור שפכים
  • מניעה/צמצום דגרגציה (הדרדרות)של קרקע.
  • סביבת מחייה למינים שונים.
  • מאגר גנטי גלובלי (מגוון גנטי וביולוגי.)

 

שירותי תרבות:

הטבע, היציאה אליו, תצורות הנוף שלו. הטבע לעיתים משמש כמקום מפלט.

  • בילוי,פנאי ונופש
  • תיירות
  • מתן השראה-אסתטית,אמנותית
  • בסיס רוחני/תרבותי/דתי

 

 

 

הקשרים שבין שירותי הסביבה לרווחה האנושית: למשל, הקשר בין שירותי ויסות לביטחון: יער ליד

כפר יעצור שיטפונות מלפגוע בכפר. מה התרומה של השירותים השונים לרווחה האנושית?

 

השפעה: באיזו נקודה השימוש והפעילות שלנו במשאבים חורגת ממערכת שהיא ברת קיימא?.

שימוש אנושי בחומרים ואנרגיה מהסביבה יוצר השפעה על הסביבה כאשר:

  • צריכת החומרים עולה על קצב התחדשותם הטבעית.למשל,כשאני אבוא לכרות יער אני

אדע שהוא יתחדש באופן טבעי, אך עלי לשים לב לקצב שבו אני כורתת את היער.

  • הפסולת שנוצרת לאחר השימוש במשאבים מועברת לסביבה בכמות ובקצב העולה על

יכולת המערכת לקלוט. כל עוד פלטתי לסביבה תוצרי לוואי בכמויות שהסביבה יכולה לקלוט ולפרק לא אמורה להיות בעיה. הבעיה מתחילה ברגע שהמערכת לא מסוגלת להתמודד עם הכמויות של

הפסולת.

 

 

 

  • בני אדם משנים את המערכת הטבעית על מנת לענות על צרכים האנושיים (כגון: כריתת

יער על מנת להרחיב ישוב, בניית סכר.) בטכנולוגיות החדשות נעשה שימוש בחומרים חדשים ומורכבים שאנו צריכים ללמוד מה עושים איתם ואיך מפרקים אותם. כשמערכת טבעית מקבלת חומר שהיא לא יודעת לפרק יש בעיה. לא צריך להפסיק פיתוח אנושי ובנייה של סכרים וערים, אלא, צריך

להבין איך עושים דברים כאלו עם מידת השפעה מינימלית.

 

 

בשנת 2000 יצא פרויקט שמטרתו הייתה להעריך את מצב המערכות האקולוגיות בכדור הארץ ולנסות להבין מהם הגורמים שמשפיעים על המערכת. הפרויקט חיבר מומחים ממדעי הטבע ומדעי

החברה מכל העולם והם בחנו אזורים שונים ואת ההשפעה האנושית עליהם.

משבר סביבתי או משבר של יחסי חברה וסביבה!? לאורך כל ההיסטוריה האנושית אנו יכולים לראות שחברות שניהלו את המערכת הסביבתית בצורה

נכונה שרדו לאורך הרבה שנים לעומת חברות ש"העמיסו" יותר מדי על המערכת הסביבתית וקרסו. אם בעבר הייתי תלוי רק בכושר הנשיאה של המערכת המקומית היום אני יכול להישען על מערכות אחרות. הסיכוי שכל התושבים במדינת ישראל להתקיים ללא תלות בגורמים או במשאבים אחרים

הוא אפסי.

 

קיימות! מהי קיימות? "קיימות היא הקשר שבין מערכת חברתית וכלכלית אשר בה: החברה האנושית יכולה להמשיך להתקיים בעתיד הקרוב והרחוק, בני אדם יכולים לשגשג, והתרבות האנושית יכולה להתפתח. אבל מצב כזה יכול להתקיים אך ורק אם הפעילות האנושית תתקיים במסגרת מגבלות המערכת הטבעית כך שהשונות, המורכבות ותפקוד המערכות האקולוגיות אשר בזכותן אנו

מתקיימים תשמר." אנו מדברים על מצב שבו יש לנו חברה אנושית שאנו מעניינים שתמשיך לשגשג. השגשוג הזה יכול

להמשיך להתקיים ולהתפתח במסגרת של טבע/סביבה שתוכל להכיל אותו.

חוקי האקולוגיה:

.1 בטבע הכל קשור בהכל- לפגיעה במין אחד או במקום אחד יש השלכות על הקיימות של

מינים ומקומות אחרים.

.2 מה שנפלט לא נעלם. .3 הטבע יודע יותר טוב מבני האדם- המערכות האקולוגיות התפתחו לאורך זמן (תוך תהליך

של ברירה טבעית) והתאימו את עצמן לסביבתם.

.4 אין ארוחות חינם- לשינוי/פגיעה בסביבה יש השלכות.

 

קיימות: חיים במסגרת מגבלות הטבע: .1 אין להשתמש במשאבים מתחדשים בקצב מהיר יותר מקצב ההתחדשות שלהם (אם יש

לי יער אני יכול לצרוך אותו כל עוד אני לא צורך אותו בקצב שעולה על קצב ההתחדשות שלו.) .2 אין להשתמש במשאבים מתכלים (נפט) בקצב מהיר יותר מקצב מציאת משאבים חדשים

שיכולים להחליפם (אנרגיה סולארית) .3 למנוע הקטנה משמעותית של המגוון הביולוגי על כדור הארץ

.4 לא לפלוט מזהמים בקצב ובכמות העולה על יכולת המערכת הטבעית לקלוט אותם

(לדוגמא: פליטה של גזי חממה.)

 

כשמדברים על הממשק בין חברה לסביבה אחד האתגרים שעומדים בפנינו הוא למצוא דרך לעשות קואדפטציה- חיבור מחדש בין המערכת החברתית למערכת הטבעית וניסיון לייצר מצב שיוביל אותי

לפיתוח שהוא בר קיימא. לדוגמא, רשתות סחף- רשתות דיג. בהרבה מקרים הדייגים משחררים מינים בסכנת הכחדה שהם

לא התכוונו לתפוס מלכתחילה. אני רוצה לדוג דגים, במהלך הדיג פגעתי בבעלי חיים שלא התכוונתי לפגוע בהם. קבוצות מסוימות בחברה מתחילות להפעיל לחץ בניסיון להניע תהליך שישפיע על תופעה מסוימת (למשל הכחדת מין מסוים של דגים) עכשיו צריך לראות איך הדייגים ממשיכים לדוג ובמקביל המינים שבסכנת הכחדה

לא נכחדים. כך מתפתחת טכנולוגיה חדשה שבאה לתת מענה לבעיה הזו.