פרויד והתיאוריה הפסיכואנליטית – הטיפול הפרוידיאני

מטרה: הסרת הסימפטומים והתגברות על החרדות והעכבות, הבנה של כמות מספקת של תוכן לא מודע והשתקה של כמות

מספקת של התנגדות פנימית – עד כדי מצב בו אין סיבה לחשוש מהישנות הסימפטומים. מנסים ליצור תהליך של סינתזה,

ייצוג של תכנים במציאות המודעת ויצירת פשרות ללחצי האיד והסופר-אגו.

 

• דגש רציונאלי: על הטיפול לחזק את האגו, לחזק את שליטת הכוחות הרציונאליים במציאות הנפשית.

 

התהליך: היות ומקור הנוירוזות הוא בקונפליקטים לא מודעים, על הטיפול לנסות ולגשת ללא מודע ולחשוף את הקונפליקט, להבין את הדינאמיקה הפנימית ואת הסימפטום, להיזכר בזיכרונות הלא-מודעים )משתמשים בעבר לצורך יצירת שינוי בהווה.( בהמשך, למצוא פתרון טוב יותר מאשר הדחקה, למצוא דרכים בוגרות ומסתגלות למימוש הדחף. המטרה היא לא

גילוי התכנים הלא-מודעים אלא הסרת ההגנות עליהם.

 

סיום האנליזה: תיאורטית, תמיד יהיו עוד תהליכים לא מודעים, ואולם, מסתפקים בחשיפת הקונפליקט המהותי והסרת הסימפטום. לא ניתן לפתור את הקונפליקט, אלא רק למצוא דרכים אדפטיביות להתמודד איתו. בריאות נפשית מתוארת

כעבודה ואהבה, וזהו למעשה רצף.

 

האמצעים:

 

.1 אסוציאציות חופשיות )הבזקי מחשבה–( סוג של ראי ללא מודע. הנחיית המטופל לספר את כל מה שעובר לו בראש, בהדגשת דברים שבאופן רגיל היה מוותר עליהם, וחש התנגדות לבטא אותם. מקור ההתנגדויות האלה הוא בחרדת

הסימן, המתודה מנסה לעקוף את ההתנגדויות. המטפל מנסה לדלות מתוכן תוכן מודחק. המגבלה היא חסימה של

זיכרונות על ידי ההגנות. מטרת הפרדיגמה היא הסרת ההגנות, ולא נטרול זמני שלהן )כמו בהיפנוזה.(

.נ חלום – בחלומות יש ירידה בשליטת האגו וביטוי של חלקים לא מודעים, ועל כן הם מאפשרים סיפוק וביטוי של דרכים לא מודעים. מכילים תוכן גלוי )מה שאנחנו זוכרים מהחלום( המסווה תוכן סמוי )החלק המסומל, הדחפים

הלא מודעים,( באמצעות סימבוליזציה. חלומות מבטאים תהליכים ראשוניים, ועל כן אין בהם משמעות לזמן,

למרחב ולהיבטים לוגיים. עבודת החלום היא הפקת התוכן הסמוי מתוך הגלוי.

.3   הסימפטום – נתפס כביטוי מוסווה של המשאלה הלא-מודעת.

.4  העברה – סוג של התנגדות לטיפול ולהבנת הסימפטום, אך גם משקפת את הדינאמיקה של המטופל. הדרמה התוך-

אישית הופכת לדרמה בין-אישית. בתהליך ההעברה יש העתקה של רגש, קשר או יחס אל המטפל, באופן לא מודע.

העברות של קשרים שונים עשויות להתרחש באותו הטיפול. ההעברה הופכת למוקד הטיפול הפסיכואנליטי, ומספקת עבור המטפל גישה לקונפליקט הפתולוגי של המטופל: הזיכרונות והרגשות המודחקים. תפקיד המטפל הוא להישאר 'לוח חלק,' עליו המטופל ישליך את הדפוסים הפנימיים שלו, שנוצרו בהקשר ילדותי ראשוני. הרציונאל הוא לזהות

את הדפוסים הבעייתיים של המטופל במערכות יחסים.

• העברה נוירוטית: תמיד יש חלק שנשאר לשתף פעולה עם הטיפול )אובזרבינג אגו.( הוא מבין שיש היבטים

סימבוליים בהתנהגות. בהעברה, המטפל יכול להיות כמו ההורה.

• העברה פסיכוטית: אין רכיב שמשתף פעולה ומבין פרשנות. המטפל הוא לא כמו ההורה אלא הוא עצמו

ההורה. העברה זו אינה ניתנת לטיפול פרוידיאני.

• לגבי העברה נגדית – אצל פרויד, זו בעיה של המטפל, והוא צריך להתמודד איתה בעצמו מבלי לערב אותה

בקשר שלו עם המטופל. העברה חזקה מדיי עשויה שלא לאפשר טיפול. פרויד המשיך לתפוס את תפקיד

המטפל כאובייקטיבי.

.5 "הפסיכולוגיה של חיי היום–יום" – מעשי כשל, כגון פליטות פה, שכיחת שמות ודברים אחרים. .6   תובנה ופרשנות – הטכניקה העיקרית של המטפל. )ולא אמפתיה/עצם הקשבה.( המטפל חושף דינאמיקות לא

מודעות ומסביר אותן למטופל, במטרה שיגיע לתובנה.

 

.7 התנגדות – ביטויים שפועלים כנגד התהליך הטיפולי. כולל העברה ,(!) מנגנוני הגנה, שכחה, התנגדות למתודת האסוציאציות החופשיות, שתיקות, שינוי נושא, כעס, התקפי צחוק, ביטוי פעולה Out) :(Acting ביטוי של תכנים דרך התנהגות במקום באופן מילולי – לדוגמה איחורים, תביעות לשבירת הסטינג הטיפולי, וגם שימוש בהעברה במקום עיבוד מילולי. יש לערוך אנליזה של ההתנגדות, ולהבינה כמאבק בין שני רצונות: מצד אחד יש בה משהו

פרדוקסאלי )שהמטופל יחבל בטיפול של עצמו,( ומצב שני, יש בה אלמנט של הגנה. .8   כלל התנזרות: המטפל לא מספק את הצרכים של המטופל. כמו כן )לא חלק מהכלל,( המטפל יושב מחוץ לשדה

הראייה של המטופל. .9 עיבוד )מהתרגול:( זהו החלק העיקרי של הטיפול, כולל התמודדות ופירוש של תהליכי העברה והתנגדות. זהו תהליך המאפשר הכרה בתכנים והקונפליקטים הלא מודעים, שעד כה היו ממוסכים על ידי תהליכי ההעברה והחזרה. תהליך של הפנמה והתוודעות )ובכך, מעיין היפוך של אקטינג אאוט,( וזה לא עובד מיד. הטיפול )בדגש על חזרה( עשוי להביא לרגרסיה/החמרה של המטופל ולתחושת פגיעות, ועל כן פרויד ממליץ של לקבל החלטות מהותיות תוך כדי תהליך

טיפולי.

 

האינדיקציה להבנה אם הפרשנות נכונה תלויה בשאלה האם היא תפתח אסוציאציות חדשות ומחשבות נוספות, האן היה

שינוי בהעברה, בסימפטום.

 

מי מתאים לטיפול? מטופלים נוירוטיים עם אגו מבוסס, ולא מטופלים פסיכוטיים )כולל אוטיסטיים, נרקסיסטיים.( הטיפול

מבוסס על העברה נוירוטית והשלכה.