ישו המשיח מופיע תוך כדי ציטוט של דניאל, פרק ז,' פסוקים .13-14
לחזון הזה יש שני חלקים מובחנים:
.1 מפסוק 1-12 – בו מתואר מה דניאל רואה בחזון. הוא מוקף בישויות – העומדים – רואה את
ארבע רוחות השמיים, 4 חיות עולות מהים )בפסוקים 15-16 – דניאל נבהל ומבקש ביאור
מאחד מהישויות שעומדו לידו, העומדים.(. .2 פסוקים 17-27 – דניאל מקבל ביאור של החזון, המתייחס כמעט לכל דבר שדניאל רואה
בחזון.
יש כמה דברים מחוץ לחזון שלא מקבלים ביאור. אחד מהם נמצא בפסוקים ,9-10 שם מתואר "עתיק
יומין." התיאור שלו לא מקבל פרשנות מהפרשן שמבאר את החזון. עוד דבר שבכלל לא נזכר בבירור, הוא הופעתה של ישות שנראית כמו בן אדם. עתיק יומין וקדושי עליונים נזכרים בפירוש החזון. קדושי יומין מופיעים בפירוש ולא בחזון, עתיק היומין נראה לדניאל בחזון אך לא מקבל פירוש. הדמות שבאה עם ענני השמיים ונראית כמו אדם לא זוכה לשום התייחסות. יש רק סיפור שדניאל ראה. בן האדם בכלל לא נזכר בפירוש של המלאך. ככל הנראה, בן האדם הזה הוא תוספת מאוחרת )הפסוקים 13- 14 הם תוספת מאוחרת.( מלכתחילה החזון היה ללא בן האדם, אלא רק עם החיות שהושמדו. בן האדם לא נזכר בביאור. נשאלת השאלה – מיהו בן האדם ואיך הוא הפך להיות כינוי של ישו? לפני
כן, מה המשמעות של המושג "בן אדם?"
משמעות המושג "בן אדם" המשמעות של "בן אדם" היא ישות של בן אנוש. האם כאשר ישו מתייחס אל עצמו כאל בן אדם, האם הוא מתכוון שהוא לא בנו של האל? האם יש בשיוך הזה, ע"י ישו, מעין הכחשה של כל מיני רעיונות שישו הוא בנו של האל, או שאין שום סתירה בין תפישת ישו כבנו של האל ובין המושג "בן אדם"
כאשר הוא חל על ישו ונלקח ספציפית מדניאל ז?'
לפני הנצרות, המושג "בן אדם" מעולם לא שימש בתור כינוי עצמי של מישהו. אצל הנביא יחזקאל, יש מקרים רבים שבהם האל פונה אליו ואומר לו "בן אדם." יחזקאל עצמו מעולם לא השתמש בביטוי
הזה ככינוי עצמי, למרות שהאל קרא לו עשרות פעמים ככה. הוא לא התייחס אל עצמו כאל בן האדם. רק ישו נוטל, עפ"י האוונגליונים והאגרות של פאולוס, לעצמו את הכינוי הזה כתואר. המשמעות של "בן האדם" בדניאל ז' היא של דמות שנראתה כמו יצור אנושי, בניגוד ליצורים שבקעו מהים ונראו כמו חיות. הדמות הזו מגיעה עם ענני השמיים, היא הרבה יותר נשגבת גם מבחינת צורתה וגם מבחינת
המקום ממנו הגיעה. מחבר הקטע הזה בדניאל מתכוון שמלבד החיות המייצגות את אומות העולם, בן האדם אמור לייצג את עם ישראל )אותו הוא זיהה גם באופן משני עם קדושי עליונים.( כאשר
בודקים את בן האדם ביחס לקדושי העליונים, מסתבר שלבן האדם ניתנה סמכות ושלטון נצחיים מצד אחד ומצד שני גם לקדושי עליונים ניתנה סמכות ושלטון נצחיים. לא נאמר בשום מקום שבן אדם מייצג את קדושי העליונים. המחבר שמוסיף את פסוקים ,13-14 אם התכוון שהדמות הזו תייצג את קדושי עליונים, הוא לא תפר את הדמות לחזון בצורה חלקה. נוצרה בעיה או מתח בין בן האדם ובין
קדושי העליונים.
אם אנחנו רוצים להבין מיהו בן האדם ומה הדמות הזו מייצגת בכלל, עלינו להבין מה מייצגות דמויות
אנושיות בספרות החזונית, או בספרות המקרא בכלל.
בראשית י"ח, פסוק ,2 בראשית י"ט, פסוק 1 שלושה אנשים פוגשים את אברהם – אחד הוא ה' ושניים מתפרשים כמלאכי שמיים, ישויות שמימיות
ועל-אנושיות. במקרה זה מי שנראו כאנשים מייצגים מלאכים.