פרשנות המקרא בברית החדשה – ישו כבן האלוהים

תוכן עניינים

העלמה ההרה

בשנת 745 לפנה"ס עלה על כס המלוכה באימפריה האשורית מלך בשם תגלת פלעשר השלישי, שפצח במסע כיבושים כדי להרחיב את האימפריה שלו. הוא המציא המצאה מרשימה מבחינה

אימפריאליסטית – הוא נקט בשיטת הגליה דו-סיטרית וגם עשה מה שלא עשו מלכים קודמים – סיפח אל שטח אשור את השטחים שכבש. עשר שנים לאחר מכן עלה על כס המלוכה ביהודה המלך אחז ובאותה השנה נרצח פקחיה בן מנחם, מלך ישראל הצפונית שהמשיך להעלות מס לאשור. בן רמליהו רצח אותו, יצר קואליציה עם מלך ארם ויחד הם פעלו נגד אשור יחד עם הממלכות הקטנות באזור שהעלו מס לאשור. אחז מלך יהודה סירב להצטרף אל הקואליציה הזו ועקב סירובו, הם החליטו

לפלוש ליהודה, להדיח את אחז ולהמליך במקומו נסיך מעבר הירדן המזרחי שנקרא בן טבאל. בן טבאל הבטיח שברגע שיהיה מלך, יצטרף לקואליציה. הפלישה ליהודה גרמה לבעיות רבות. השלטון של אחז היה בסכנה, יהודה החלה להתערער מבחינה כלכלית. אחז נבהל ופנה בבקשת עזרה אל תגלת פלעשר השלישי. תגלת פלעשר לא חיכה הרבה זמן, יצא לאזור והתחיל לכבוש שטחים נרחבים ולייסד פחוות אשוריות. בישראל הצפונית נבהלו והם רצחו את פקח בן רמליהו והמליכו במקומו את הושע בן אלה. הוא היה מלך ישראל האחרון שנכנע לאשור, הפסיק את המרד והסכים לשלם מס לאשור. השטח של שיראל הצפונית הצטמצם מאוד, ישראל ניצלה בזכות הושע בן אלה שעצר ואחז המשיך להיות וסל אשורי ולהעלות מיסים לאשור. מעמדו לא השתנה והוא לא קיבל פרס

על כל שהזעיק את מלך אשור.

 

כאשר אחז מלך יהודה שלח להזעיק את תגלת פלעשר, ישעיהו בן אמוץ הנביא )לא השני,( בא אליו וטען בתוקף נגד מהלך פוליטי מטופש כל כך. להבנתו של ישעיהו זה מהלך פוליטי מטופש, כי אחז שילם שוחד כבר לתגלת פלעשר. הוא ביקש ממנו הצלה ושעבד את יהודה בצורה הרבה יותר קשה מאשר הייתה משועבדת קודם, פלוס תשלום שוחד שבא על חשבון העם. ישעיהו אמר לו שזה היה

מיותר. ברגע שתגלת היה שומע שמתארגנת קואליציה נגדו, הוא היה מגיע לבד לדכא את המרד. תשלום השוחד ושעבוד יהודה היו מיותרים. אחז לא השתכנע והאות שנותן לו ישעיהו לצדקת עמדתו הפוליטית זה "הנה העלמה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנואל."… העלמה הרה, תלד בן ולפני שהבן ידע להבחין בין טוב ורע )יהיה תינוק,( תוך משהו כמו שנה וחצי, אויביו של אחז יושמדו. סביר להניח שהעלמה היא אשתו של הנביא, כי בפרק ח' מופיעה אותה התחזית בדיוק, בהקשר לאשתו של הנביא. הבן שנולד הוא בנו של הנביא ישעיהו שאכן נולד בפועל ושימש אות לאמיתות התחזית

הפוליטית של ישעיהו הנביא.

 

סיבות לשימוש של הנוצרים בפסוק הזה בהקשר לישו:

.1  בתרגום השבעים )התרגום היווני לתנ"ך( "הנה העלמה הרה ויולדת בן" מתורגם ל"-הנה

הבתולה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנואל." .2  לפי הנבואה בישעיהו, פרק ז,' פסוק 14 – כשמוצאים את סיפור הלידה, זה לא עמנואל, אלא

שלל חש בז. עקרונית מדובר באותו אירוע, אבל יש בתולה/עלמה לעומת נביאה, ועמנואל

לעומת שלל חש בז.

 

תרגום השבעים עצמו נשמר בידי הכנסייה וכתבי היד העתיקים ביותר שלו שמוכרים לנו, הם מהמאה4-5- לספירה. כלומר, הוא נשמר בידי הכנסייה. האם יכול להיות שהתרגום המקורי נקט במונח יווני אחר לתרגום העלמה והנוצרים תיקנו אותו ל"בתולה" כדי לרמוז אל מרים? יש הרבה

שחושבים כך, אבל למעשה, כאשר בודקים את המושג ביוונית, השימושים שלו בתרגום השבעים הם גם לבתולה פיזית וגם לסתם אישה צעירה. למונח "פרטנוס" ביוונית גם לבתולה וגם לסתם אישה צעירה, שיכולה להיות גם לא בתולה. גם במקרא, המושג "בתולה" מתייחס לאישה צעירה. לכן לא

צריך להאשים את הנוצרים בתיקון מגמתי של תרגום השבעים.

 

בתולה מאורסת לא יכולה לשכב עם אף אחד. אם היא נאנסת בעיר, זה לא נחשב אונס וצריך להרוג אותה ואת האנס )כי היא יכלה לצעוק לעזרה.( אם היא נאנסת בשדה, זה נחשב לאונס ולא צריך להרוג אותה, אלא רק את האנס. נניח שיש בתולה מאורסת ולאחר הנישואין הוא גילה שהיא לא

בתולה. אם הוא מחליט לעשות מזה רעש, סופו לחטוף מלקות, להפסיד את המוהר ולהישאר נשוי לה כל החיים. המחוקק לא מאפשר לבוא בטענות בתולין גם אם הבתולה מאורסת ובעלה חושב שהיא

בגדה בו.