קול קורא במדבר
כל האוונגליונים מצטטים את הפסוק הראשון מישעיהו, רק לוקאס מצטט את כל הפסוקים מישיעהו. במרקוס יש שילוב של מלאכי ושל שמות. אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שכאשר מחברי הברית החדשה מצטטים טקסט מקראי הם לא עושים זאת סתם, אלא רוצים להוכיח באמצעותו דבר מה החשוב להם, עיקרון אמונה כלשהו. מאחר שכולם מסכימים שצריך לצטט, או שהציטוט שמופיע אצל
כולם הוא ישיעהו מ' ,3 נתחיל מציטוט זה.
הפסוק שמתחיל ב"קול קורא במדבר"… מופיע במקור בישיעהו מ,' פסוק ג.' בישיעהו מ' פסוק א' מתחיל ספר חדש, שלא קשור לפרקים הקודמים. זה נביא חדש וספר חדש. מלך יהודה האחרון שחי בתקופה שבה פעל ישיעהו הוא המלך חזקיהו, שנפטר בסביבות 696 לפנה"ס. הוא עלה על כס המלוכה בשנת 727 לפנה"ס. ישעיהו בן אמוץ פעל במאה השמינית לפנה"ס. ישעיהו השני פועל בתקופה אחרת לחלוטין, בימי הצהרת כורש 538) לפנה"ס.( כורש נתן אישור לכל יהודי שחי בבבל
לחזור ליהודה ולבנות מחדש את בית המקדש. אנחנו קוראים לו ישעיהו השני כי אנחנו לא יודעים מה
שמו. הוא נביא אנונימי ונבואותיו צורפו לספרו של ישעיהו בן אמוץ.
ישעיהו השני היה תומך נלהב של המלך כורש והתרגש מאוד מהצהרתו. כנראה שאת נבואותיו הראשונות ניבא בבבל, כאשר הוא מעודד את היהודים שלא כל כך התלהבו לחזור ליהודה החרבה ולבנות את בית המקדש. הוא עודד אותם לצאת מבבל ויכול להיות שהוא עצמו עלה איתם. הוא מנבא
נבואות נפלאות על מלך פרס, כורש. הוא אומר כי ה' שלח את כורש בעצמו כדי לשחרר את עמו. מאחר שכך הוא תופש את פני הדברים, הוא רואה את שיבת ציון מבבל כיציאת מצרים חדש. הוא
משווה את שיבת ציון מבבל ליציאת מצרים.
לפי הפיסוק העברי, צריך לקרוא את הפסוק: "קול קורא: במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלוהינו." הקול מבקש לפנות לה' דרך במדבר וליישר בערבה מסילה לה.' יש כאן תקבולת – החלק השני של הפסוק חוזר במילים אחרות על החלק הראשון, כל פרט מקביל. הציטוט בברית החדשה
משנה את הפיסוק והופך את המשפט ל – "קול קורא במדבר."…:
בישעיהו הקול הוא ישות על טבעית, הוא לא מוגדר. זה לא יכול להיות כורש כי הוא כבר מסר את הצהרתו. מדובר בקול אנונימי, אבל יש לנו תחושה שמדובר בקול על אנושי. לא ידוע למי שייך הקול בנבואה ולא ברור למי הוא קורא לסלול דרך לפני ה,' כדי שה' יבוא ונגלה כבוד ה.' כבוד ה' זה ה' בעצמו. ה' יתגלה לעיניי העולם כולו, עפ"י נבואה זו. ההתגלות האלוהית לעיניי העולם, מן הסתם ישעיהו השני מבין אותה כעצם העובדה שבני ישראל יוצאים מבבל, כמו יציאת מצרים. הפעם
הראשונה בה הוצהר שה' הוא אל יחיד הייתה אצל ישעיהו השני.
כאשר אנחנו קוראים את הפסוק הזה בהקשרו החדש, באוונגליונים, התמונה משתנה לחלוטין. לפי מתי, הקול הקורא הוא יוחנן המטביל. זה מזכיר לנו את אליהו הנביא, שמתואר בצורה דומה. התיאור שלו במלכים ב,' פרק א' דומה לתיאור של אליהו הנביא, אשר נתפש כישות תימהונית, איש בעל כוחות אלוהיים אשר הסתתר במדבר. לפי מתי יוחנן המטביל מזוהה עם אליהו הנביא, הוא הקול
הקורא במדבר והוא קורא לפנות דרך לה.' מחבר מתי הוא יהודי, כותב ליהודים והוא חי בין יהודים.
באמונה היהודית, אליהו הנביא מגיע לפני בוא המשיח. אם ישו הוא המשיח, אליהו מוכרח לבוא
ולבשר את בואו.
הbible- מורכב מהברית הישנה ומהברית החדשה. הברית הישנה מסתיימת בספר מלאכי, שם יש ניבוי לבואו של אליהו. הברית הישנה נפתחת עם מתי – קול קורא במדבר. לכן אם הובטח שאליהו
יבוא, הברית החדשה מראה שהוא הגיע.
מחברי הברית החדשה הכירו היטב את הברית הישנה. בספר מלאכי עצמו אליהו זוהה עם מלאך ה.' המלאכים בספרות המקראית המוקדמת שימשו לשני שימושים: האלים הורדו לדרגת מלאכים )שילבו באמצעות המלאכים את האלים באמונה המונותיאיסטית( והסתירו באמצעותם את ה' עצמו כאשר הוא הסתובב במקומות שאנחנו לא מאמינים שהוא אמור להסתובב בהם. ספר מלאכי הוא נאום
תוכחות נגד הכהונה הירושלמית.
האם מחבר מתי חושב על כל ההקשרים האלה )זיהוי אליהו הנביא עם מלאך ה,' מלאכי וכו?(' יכול להיות שאצל מתי זה כבר מובן מאליו והוא לא צריך לצטט את הטקסטים. אבל בכל אופן הוא מן הסתם חושב על זה, כי הרעיון של אליהו הנביא שיבוא לפני בוא המשיח ותפישתו כישו המשיח, הוא די חשב על מלאכי וזה לא מקרה שמתי פותח את הברית החדשה פחות או יותר עם הפסוק הזה
בדיוק אחרי ספר מלאכי.
מרקוס מצטט כבר את הכתובים ממלאכי. מתי לא אומר שישו הוא ה.' אולי הוא רומז בעקיפין, אבל
הוא עדיין בתחומי המסורת היהודית, שתופשת את ישו כמשיח. את מרקוס אי אפשר להבין ככה. מרקוס מזהה את ישו עם ה.' ע"י הציטוט של מרקוס ממלאכי ושינוי של הטקסט עצמו, הוא מזהה
באופן ברור ובלתי ניתן לערעור את ישו עם ה,' מה שמתי לא עושה מפורשות.
לפי ישיעהו: "פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לה"' הדרך תהפוך לישרה כדי שה' יוכל להוביל את עמו בדרך ישרה וחלקה. כאשר משפט זה מצוטט בברית החדשה, כוונתו היא שיוחנן מטביל את היהודים כדי לטהרם ובכך הוא מפנה את הדרך. יש כאן פינוי הלבבות כדי לקבל את ה.' זה שונה לחלוטין
מפינוי הדרך בישעיהו.
לוקס מצטט את כל שלושת הפסוקים, אבל עורך שינוי בסוף. השינוי הוא מ"ונגלה כבוד ה' וראו כל
בשר יחדיו" ל"וראו כל בשר את ישועת אלוהינו." יש כאן משחק עם השם של ישו:
ישוע
ישוע)ת( אלוהינו. משחק מילים זה יכול להתקיים רק בעברית, אז ייתכן שהרחקנו לכת, או שלוקאס מדבר רק לדוברי עברית. ביוונית אין שום קשר בין ישועה לשמו של ישו. רק דוברי עברית יכולים להבין את משחק המילים הזה. אם זה כך, לוקס מזהה באופן ישיר את ישו עם ה.' אם אנחנו רואים כך את פני
הדברים, אפשר לראות כיצד התפישה או הזיהוי מתפתח ממתי והלאה.