מדוע השתמש מחבר מתי דווקא בפסוק על העלמה ההרה כדי להוכיח שלידתו של ישו היא לידה על טבעית. הסברנו כי מחבר מתי, שכותב ביוונית, קורא את הכתוב בתרגום ה70- והמתרגם היווני תרגם את המושג "עלמה" ל"-בתולה." הכתוב במתי הוא העתקה כמעט מדויקת מתרגום ה.70- האוונגליסט לא ביצע שום שינוי בכתוב כדי להשיג את התוצאה הרצויה. ההבדל היחיד הוא בפועל – "וקראת" בברית ואילו בתרגום ה70- הפועל היה "וקראתם." בנוסח העברי עלמה זו אישה צעירה שנכנסה להיריון ואילו בנוסח היווני מדובר בבתולה שנכנסה להיריון. כמו שעלמה היא אישה צעירה, גם בתולה היא אישה צעירה וזה לא מחייב שהיא בתולה פיזית. יחד עם זאת, בחוקי המקרא, בתולה היא בדרך כלל בתולה פיזית. לכן הפירוש שמעדיף מחבר מתי לתת למושג "בתולה" הוא פירוש לגיטימי. הוא לא סוטה מקשת המשמעויות של המושג עצמו. ברור שכל מי שיודע עברית ויוונית, מבין שמדובר באישה נשואה, או לא בתולה-פיזית שיכולה להיכנס להיריון וללדת בלי שום
בעיה. אבל אם רוצים מאוד – אפשר לפרש את זה כבתולה.
עניין נוסף שנתן לגיטימציה למחבר מתי לפרש את הנבואה הזו על ישו ולהבינה כלידה על טבעית, היא כי באותו הקשר נזכר הילד שבפועל נולד לנביא ישעיהו )פרק ח,' פסוקים .(3-4 שם, למרבה הצער, הילד שנולד בפועל לא נקרא עמנואל, אלא מהר-שלל-חש-בז. אבל, מאחר שבטקסט המקראי עצמו יש בעיה פרשנית, זה נותן לגיטימציה מלאה למחבר מתי להבין את הנבואה על לידת עמנואל כנבואה שטרם התגשמה )הבעיה היא שבישעיהו, פרק ז' מתארים את לידת הילד שאמור לשמש אות, אבל יש הבדלים בין הנבואה שתוארה בפסוקים אלה ובין מה שקרה בפועל בפרק ח,' בפסוקים המאוחרים יותר.( יתר על כן, אם ממשיכים לקרוא הלאה בפרק ח,' עמנואל מוצג שוב. יש שם דימוי
שמציג את עמנואל כמשחק בין עמנואל כאדם ומלך ובין התייחסות לעמנואל כאל אלוהים. בנוסף, עמנואל האדם והמלך צריך להיות בן לבית דוד )מלך מיהודה( ואילו מהר-שלל-חש-בז אינו נצר לבית
דוד, אלא בנו של הנביא ישעיהו.
בישעיהו פרק ט' ישנה נבואה נוספת, שלא מדברת על כל מה שקרה בפרקים הקודמים, אלא רמז למסע סנחריב. מסע סנחריב מופיע במלכים ב,' פרק י"ח, שם מסופר כי יורשו של אחז, חזקיהו, מרד באשורים. סנחריב מלך אשור הגיע עד ליהודה והשקיט את המרד. הנבואה בישעיהו פרק ט' רומזת אל חזקיהו. בנבואה הילד שנולד נקרא גם "אל גיבור" ואילו המשמעות של השם חזקיהו היא "האל הוא חזק." חזק מקביל לגיבור. הנבואה מתארת את התקוות שתלו במלך חזקיהו והיא כנראה מזמן עלייתו לשלטון, כאשר הוא מרד במלך אשור. אבל המרד נכשל, סנחריב החריב את יהודה וחזקיהו מת. התקוות שתלו בו התבדו ובעצם העובדה שהנבואה הזו הייתה קשורה בו מלכתחילה, נשכחה לחלוטין. כשמחברים את כל הנתונים האלה בהקשר של ישעיהו, פרקים ז-'ט,' יש לנו ילד בשם
עמנואל שאמור להיוולד ולא סופר דבר על לידתו בפועל. יש לנו מלך מופלא שעתיד להיוולד לבית דוד. עמנואל, שנזכר כשליט יהודה, כנראה שהוא מלך מבית דוד וה' יגן על ארצו – אותו ניתן לקשר
לילד ששמו "אל גיבור" כי שמו של חזקיהו לא נזכר ממש. לכן, אפשר להניח שמדובר בעמנואל, שהוא גם "אל גיבור," שיוולד לבתולה וצפוי להיוולד. הוא כן נולד, עפ"י מחבר מתי, כאשר בתולה צנועה בשם מרים נכנסה להריון בדרך על-טבעית. הדרך היחידה בה בתולה פיזית יכולה להיכנס להיריון היא בדרך על טבעית. ברגע שמצטטים את הכתוב בישעיהו ז' ,(14) מפנים את הקורא אל
ההקשר כולו. עמנואל נולד כאשר מרים בתולה, המאורסת ליוסף, נכנסה להיריון בדרך על-טבעית. לכן ברור לחלוטין שזה הילד שעליו מדבר ישעיהו בן אמוץ וכך התגשמה נבואה ישעיהו בן אמוץ
בלידת ישו.
ישנו הטקסט בישעיהו שהוא בעייתי. במאה ה1- לספירה, הטקסט הזה נתפש כמקודש וכהרמוני, אחיד ושלם. אף אדם, לא יהודי ולא חסיד ישו, העלה על דעתו שבטקסט יכולות להיות בעיות
פרשניות. הם פירשו אותו כנבואה, על ילד מבית דוד, שייוולד לבתולה. אם אנו רוצים, ניתן לנתק את הנבואות האלה מההקשר ההיסטורי הממשי שהן נאמרו. נבואות יכולות להיות לעתיד, למאות ולאלפי שנים. דבר שני, מחברי הברית החדשה צודקים כשהם אומרים שלא סופר בשום מקום שעמנואל נולד. אם אנחנו מנתקים את הנבואה מההקשרים על סנחריב, זו כן יכולה להיות נבואה על ילד מבית
דוד שטרם נולד. כלומר, זה בהחלט לגיטימי להסיק את המסקנה הזו מהטקסט המקראי כפי שהוא. לכן, כשרוצים להבין את המקרא, חשוב לפרש אותו גם בהקשרו הספרותי וגם בהקשרו ההיסטורי ולא לנתק את הכתובים מההקשרים השונים שלהם. במצב כזה, נוכל להסיק מה שנרצה. זה מה
שעשו מחברי הברית החדשה, זה מה שעשו חז"ל, זה מה שעושה היהודית החרדית-דתית עד עצם
היום הזה. כאשר רוצים להוכיח טענה, מנתקים את הטקסטים המקראיים מהקשרם המקורי.