פרשנות המקרא בברית החדשה – פאולוס

תוכן עניינים

 

פאולוס היה גם הוא יהודי והשם עימו נולד הוא שאול. הוא נולד בעיר תרסוס שבתורכיה של היום. הוא נולד בסביבות 10 לספירה, כך שהוא צעיר מישו ב14-15- שנה בערך. הוא נולד למשפחה יהודית שכנראה מוצאה מהגליל, אך המשפחה היגרה לתרסוס. לפי ידיעות אצל אבות הכנסייה הנוצרית, משפחתו של פאולוס עזבה את הגליל ועברה לתרסוס כאשר הרומים כבשו את האזור

)פלוס מינוס 63 לפנה"ס.( פאולוס קורא לעצמו "עברי מן העבריים." כאשר הוא קורא לעצמו כך, הוא מתכוון שהוא יהודי, דובר ארמית ועברית. אף על פי שהוא נולד בעיר הלניסטית וגדל בה ומשפחתו הייתה משפחה של יהודים מתבוללים-הלניסטים, אביו דאג שפאולוס יקבל חינוך יהודי, ילמד עברית וארמית ויהיה בקיא במסורת אבותיו. עפ"י הידוע לנו, אביו של פאולוס היה אזרח רומאי, כלומר, קיבל אזרחות רומאית ולכן ניתן להסיק שהוא לא היה עני, אלא עשיר ומכובד. פאולוס עצמו, מאחר שאביו אזרח רומאי, נולד גם הוא כאזרח רומאי. בתור יהודי שהוא גם אזרח רומאי, זה הגיוני שיש לו שני

שמות: שאול ופאולוס, שמו ההלניסטי.

 

פאולוס למד מקצוע, למרות שאביו היה עשיר והוא יכול היה לבלות את ימיו במשתאות וריקודים. הוא למד מקצוע שממנו יכול היה להתפרנס בעיתות מצוקה וזה קרה. הוא סיפר כיצד במהלך שליחותו הוא ושותפיו לדרך נותרו עניים מרודים. בכל זמן שהיה צריך התפרנס ממקצועו והוא עשיית יריעות אוהלים. כאשר גדל, אביו שלח אותו ללמוד תורה בירושלים. הוא למד, לפי עדותו, אצל רבן גמליאל המפורסם. הוא היה בירושלים בבגרותו ואם ישו היה בירושלים באותה התקופה, אין רמז שהיה ביניהם מגע. יכול להיות שפאולוס ראה את ישו, אך לא היה ביניהם מגע ושום קשר. פאולוס מספר שהיה פרושי וקנאי גדול למסורת אבותיו. בהיותו כזה, רדף את היהודים חסידי ישו. אין שום סיבה להטיל ספק בדברים אלו, משום שזה מופיע הרבה פעמים במהלך הברית החדשה וספציפית

באיגרותיו. הוא מתואר כקנאי קיצוני שרדף את הקהילה הקדושה של ישו. אפשר לומר שפאולוס היה אישיות קצת סכיזופרנית – מצד אחד היה קנאי ליהדות ולא נטש אותה, אך מצד שני אמונתו השנייה

והחדשה היא בישו. ניתן לומר שהוא היה קרוע בין שתי האמונות, הישנה והחדשה.

 

לפאולוס הייתה התגלות, במהלכה איבד את חלק מתחושותיו. הוא טופל ע"י חסידי ישו בדמשק ולאחר ששב לאיתנו, החליט להטיף לאמונה בישו. החזון הזה עשה על פאולוס רושם כל כך עז, כך שהפך מרודף של חסידי ישו למטיף בעדם. למעשה, פאולוס הפך להיות נרדף בעצמו. לאחר שלוש שנים במהלכן שהה בדמשק, חזר לירושלים וביקש להיפגש עם התלמידים המובהקים והקרובים של

ישו: שמעון פטרוס ויעקב, אחיו של ישו. הם, מטבע הדברים, מאוד פחדו ממנו ולא רצו לקבל אותו. אחרי שבא היהודי-נוצרי מקיפרוס, בשם יוסף בר נבא, הוא המליץ על פאולוס ואז הסכימו לקבל אותו

לקהילה היהודית הנוצרית בירושלים וללמד אותו ממקורות ראשונים, את תורתו של ישו.

 

 

 

 

פאולוס מחדש דבר שלא חשבו עליו קודם בקרב חסידיו של ישו. הוא מבקש רשות לגייס, או להעביר,

או להטיף את תורתו של ישו בקרב חבריו הקרובים, היהודים המתבוללים שחיו בפזורה ההלניסטית. חסידיו של ישו עד פאולוס, היו כולם יהודים אדוקים יראי שמיים ולא מתבוללים. פאולוס ניסה להגדיל את קהל חסידיו של ישו, ע"י הקהילות היהודיות ההלניסטיות. הוא קיבל אישור להטפה, אך מהר

מאוד הוא עובר לקיצוניות השנייה. הוא מתחיל להביע דעות והשקפות אנטי-יהודיות קיצוניות ואז מנסים להרוג אותו. הוא בורח, מסתתר בביתו במשך עשר שנים. כנראה במהלך עשר השנים בהן היה בבית ולא הופיע בציבור, הוא פיתח תורה חדשה של הנצרות, כפי שאנחנו מכירים אותה

בשלבים מאוחרים יותר. למעשה, הוא יצר דת חדשה שאינה קשורה כלל לישו. הקשר שלה למסר של ישו רופף. עיקרה של הדת היא גאולה באמצעות האמונה בישו. את המסר הזה הוא דרש ובסופו של

דבר שכנע את היהודים הנוצריים. הוא הפיץ את המסר בקרב הגויים. הוא כבר לא פנה ליהודים.

בכך, למעשה, פאולוס ביטל את הזיקה בין היהדות ובין הנצרות.

 

פאולוס יצא למסעות הטפה בכל רחבי האימפריה הרומית. הוא ייסד קהילות נוצריות רבות, שהיו מורכבות מפאגאנים, שהצטרפו לאמונה בישו בלי לעבור ביהדות. עד פאולוס כל גוי שרצה להצטרף אל חסידי ישו, היה חייב קודם להתגייר, לעבור ברית מילה, לקיים תורה ומצוות ורק אז אפשרו לו להצטרף לחסידי ישו. פאולוס דילג על שלב זה וקבע שאפשר להפוך מגוי לנוצרי בלי מעבר דרך

היהדות. מספיק להאמין בישו ואתה כבר נוצרי. פאולוס לא נשאר הרבה זמן בקרב הקהילות שניצר,

אלא יצא למסעות של ניצור קהילות נוספות. הוא שמר על קשר עם הקהילות באמצעות מכתבים.

 

קיצו של פאולוס לא כל כך ברור, יש כמה דעות. מה שאנחנו יודעים זה שבשנת 62 לספירה הוא נאסר ברומא, אך בגלל שהיה אזרח רומאי לא הכבידו עליו ושמו אותו במעצר בית נוח וקל. ידוע עוד שבשנת 64 לספירה פאולוס ופטרוס הוצאו להורג ברומא ע"י הקיסר נירון ולא כל כך ברור למה ולמה נעצר מלכתחילה ברומא. אפשר לשער שבשנת 57 לספירה, היהודים הנוצרים ממתנגדי פאולוס חוללו מהומות בירושלים. בשל כך, פאולוס נעצר והועבר לקיסריה למשפט בידי הנציב. בתור אזרח רומאי, ייתכן שדרש להישפט בפני הקיסר ברומא. האונייה טבעה ליד מלטה ופאולוס ניצל. בסופו של

דבר הגיע לרומא ושם התנדב לשבת במעצר בית עד משפטו. לא ברור כלל למה הוציאו אותו להורג. מנחשים שהדבר קשור בשריפה הגדולה ברומא בידי נירון. גויים רבים האשימו את הנוצרים ואת הנצרות בשריפה הזאת. הנוצרים ברומא נתפסו כמעין בזוי של בני אדם, בעלי אמונה טפלה חדשה ונתעבת, שמפיצים שנאה נגד המין האנושי. פטרוס ופאולוס היו ידועים בתור ראשי הנוצרים ולכן

האשימו אותם. פטרוס לא היה אזרח רומאי לכן הוא נצלב ואילו פאולוס זכה לעריפת ראש חדה,

נקייה וקלה.