.1 הנרקיסיסט הגרנדיוזי: יחוו את עצמם כמדהימים ומתוסכלים מכך שהסביבה לא רואה זאת, אך מתחת לפני השטח
תסתתר חוויית פגימות מאוד גדולה.
.נ הנרקיסיסט הביישן: לכאורה, ה"-בור" בערך העצמי יותר נגיש. הם יטענו שהם מרגישים הכי טיפשים והכי גרועים. כאשר ינסו לתאר את הפנטאזיות שלהם, את המצב שהם שואפים אליו, תתגלה תמונה נרקסיסטית: ירצו להיות הכי בולטים, אלה שתמיד מסתכלים עליהם. כאן, החלק הנרקסיסטי מבוטא במשאלות, בפנטאזיות. ברמה הלא
מודעת, זוהי אותה הדינאמיקה כמו הנרקיסיסטיות הגרנדיוזית.
תפקיד המטפל הוא לעזור להם להתחבר לציר הנרקיסיסטי לחבר בין החוויה המודעת ה'-מוצלחת' לבין החוויה הפנימית
הפגומה.
פגיעות נרקיסיסטית: חוסר היציבות של העצמי והערך העצמי מציב את הנרקיסיסטיים בעמדה של פגיעות גדולה. כל תגובה אליהם מערערת את הערך העצמי שלהם, מסכנת את הישרדות העצמי, ומעוררת תחושות קשות של עלבון. עשויה להוביל
לתגובת זעם נרקסיסטי.
זעם נרקיסיסטי: ביטוי רגשי המאפיין אנשים עם הפרעה נרקיסיסטית )אישיות/התנהגות,( בתגובה להתעוררות פגיעות
נרקיסיסטית, כלומר, כאשר חווים פגיעה בתחושת הערך העצמי שלהם. מבטא באופן אגרסיבי את הבושה שנגרמה מהפגיעה. הוא מתאפיין בעוצמות גבוהות וחוסר פרופורציות, מלווה בחוסר אמפתיה לזולת ואי יכולת לראות את נקודת מבטו, ומעיד על חוסר יכולת להרגעה עצמית וויסות עצמי. מכוון, לרוב, כלפי זולתעצמי שחדל לתמוך ונכשל בלספק את הצורך. הזעם והתוקפנות מעניקים תחושת כוח וקומפטנטיות דרך הקטנת אחרים, ומפעילים את האומניפוטנטיות של המבנה הנרקסיסטי
עצמו. זה יוצר חוויה של פיצוי לכאורה על היעדר הערך העצמי. יש לציין כי התוקפנות וההרס אינם דחף ראשוני אצל קוהוט,
אלא נובעים מהפגיעה בנרקיסיזם ומהאיום על הישרדות העצמי.
הפרעות בעצמי
קוהוט דיבר על שני סוגי הפרעות בעצמי – הפרעות ראשוניות והפרעות משניות.
.1 הפרעה משנית של העצמי: העצמי מתגבש והוא אינו פגוע מבחינה מבנית, אך מגיב קשה לתמורות החיים. זהו מצב של עצמי חזק שמסוגל לסבול תנודות של הערכה עצמית, הן בתגובה לכישלון ולדיכאון שבא איתו, והן בתגובה לניצחון
ולפנטאזיות שבאות איתו.
.נ הפרעה ראשונית של העצמי: משהו בסיסי לא מתפתח, אין עצמי מגובש מלכתחילה. אין התפתחות של אמביציות ושל
חיוניות, ו/או אין התפתחות אידיאליים. במקרים אלה כל דבר קטן מאוד מערער. ניתן לחלק הפרעות אלה לסוגים:
א. התחום הפסיכוטי: אין ביסוס של העצמי הגרעיני, ועל כן לא ניתן לטפל בהפרעות אלה באמצעות פסיכואנליזה. יש
כאן חוסר גיבוש בסיסי, ייתכן אף שאין אגו. הנזק לעצמי הוא חמור, קבוע וממושך, ושום הגנה אינה מפצה עליו.
הפרעות אלה יכולות להתבטא
זהו מצב שעשוי לנבוע מסיבות ביולוגיות, סביבתיות, או שילוב של השתיים.
בסימפטומים של מאניה בלתי מציאותית, או לחילופין דיכאון ותחושת אשם.
ב. state Borderline )מתוך מאמר של קוהוט מ:(1978- בדומה למצב הפסיכוטי, העצמי פגוע ומפורק, אך ישנה השפעה של הגנות מורכבות, מבנים מפצים. על המטפל שלא להתערב בהן ולערערן, אלא לנסות לעזור לחולה לעשות
בהן שימוש יותר גמיש, על ידי שחזור ראשית ההיווצרות של הפגיעות המרכזיות.
ג. הפרעות נרקסיסטיות:
- הפרעת התנהגות נרקסיסטית: ההפרעה החמורה יותר. ניסיון להחיות את העצמי דרך ממד של פעולה –
למשל Out ,Acting התנהגות עבריינית, התנהגות סוטה, התמכרויות.
- הפרעת אישיות נרקסיטית: הפגיעה בעצמי מתבטאת במצב הפסיכולוגי-פנימי של האדם, המלווה בתחושת
ניתוק או ריקנות, ובסימפטומים כמו היפוכונדריה, רגישות גבוהה לזלזול, דיכאון.
שתי ההפרעות הנרקיסיסטיות ניתנות לטיפול. הן מאופיינות ב(1)- עצמי חלש ופגוע, כולל הערכה עצמית בלתי- יציבה )תחושת גדולות מפוצלת מהערכה עצמית נמוכה ותחושת בושה.( התעסקות מופרזת בדימוי עצמי מתוך תחושה של חוסר ולקות, אינם מסוגלים להתפנות ליצירת קשר בוגר ואמיתי הכולל היכרות אמיתית עם הזולת
והתייחסות אליו, זקוקים לאישור חיצוני מתמיד, החזקה מבחוץ. (נ) רגישות גבוהה לכישלון, אכזבות ועלבונות.
כל כישלון הוא דרמטי ופוגע בחוויית העצמי, מאחר והעצמי מאוד לא מגובש