דינאמיקות מרחביות של הון, שלטון והתנגדות

תוכן עניינים

בועת נדל"ן- פרספקטיבות שמסבירות את הנושא הזה, מנקודת מבט קפיטליסטית. בועה היא

עלייה של מחירי נדל"ן באופן עקבי ולא משקפים את כמה שהנכסים שעליהם משלמים האזרחים.

מה זמין את הבועה?

א. ריבית נמוכה- הבנק המרכזי קובע לבנקים אמת מידה של ריבית, כמה משלמים על פיקדון ששמים בחזרה, וכמה הם גובים. כשהבנק המרכזי רוצה לעודד יזמים ליזום הוא

מוריד את הריבית על הכסף שהם מלווים. תשואה גבוהה ביחס לפקדון בבנק- לכל מי שיש קצת כסף הוא לא ישים בבנק. הביקוש לנדל"ן גדל מחירי הבתים עולים

ב.  חוסר בהיצע- אין הרבה בתים מסיבות תכנוניות, פוליטית, ביוקרטיות, "איזור,"

התערבות אינטרסנטית.

 

 

 

 

שוהם ניר ©

 

ג.  ספקולציה- תמרון השוק על ידי יזמים או המגזר הפיננסי פער בידע בין מוכר וקונה,

היעדר רגולציה

יש טענה שמחירי השוק תמיד חוזרים במחזוריות, כולם קונים

ואז המחירים עולים. ואז נוצרת פניקה וכולם מוכרים. כשהפער מאד גדול בין המחירים לאיך שאנשים מתייחסים

לזה זה אומר שהבועה יכולה להתפוצץ בצורה מאד אגרסיבית.

 

הנזק- מחירי הנדל"ן עלו ואין ביקוש לבניינים, אין דרישה.

המשק מתכווץ

 

 

 

הסברים כלכלים- פוליטים : דייוויד הארווי טוען שיש החלפה, כל עשור או שניים יש החלפה בין מיקוד השקעות למגזר אחד להשקעה במגזר

הנדלנ"י.

 

אפשר לחלק את המכלול של הפעילויות הכלכליות- חברתיות:

.1  מעגל ייצור

.2  בניה ותשתיות- פרוייקטים גדולים, יותר השקעה שלוקח יותר זמן להחזיר.

.3  שירותים ציבוריים

לפעמים השוק צומח לפעמים לא, כשהוא צומח המעגל הראשון נהנה- מי שיש לו כסף ישקיע בייצור. כשהשוק רווי ומתקרבים למצב של דיפלציה, כל מי שיש לו כסף מתחיל לעבור בהתחלה בספונטניות, לנדל"ן. תמיד יש ביקוש. יותר ויותר כסף זז לעבר ענף הנדל"ן, המדינה מסבסדת את הביקוש )משכנתא( ואת ההיצע )חברות בנייה.( מייצרת הון פיקטיבי. שוק

הנדל"ן הופך להיות החזית של הכלכלה.

 

 

עוד הסבר )בתוך ההסברים הכלכליים-פוליטיים( :

פיננסיזציה- פיתוח מגזר פיננסי גדול מתעצם סביב אותו נושא נדל"ני. הון שזורם אל הנדל"ן, מתווכים ובנקים, יש לזה יתרונות. השוק יותר יעיל- מינוף השקעות והלוואות. אם יש שוק יש

תנועה, אם אין להתקדם. השחקנים החזקים בשוק כל פעם ממנפים את מקומם בעוד שהחלשים לא מצליחים להתקדם

ונתקעים בחובות.

 

משבר הסאב פריים- החל משנת 2000 עלייה עצומה במחירי נדל"ן, החלפה של מעגל ראשון

)הייטק( במעגל השני )בנייה.( פיצוץ של בועת ההייטק, המחירים בנדל"ן עולים ברחבי אמריקה.

ממצים את שוק הפריים- הלוואה בטוחה. מתחילים לנדוד לשוק הסאב- פריים, מיעוטים באוכלוסייה, אנשים עם פחות כסף ופחות יציבות תעסוקתית. מוצאים את הדרכים. פותח את המגזר של הלוואות טורפניות- דחיפה של משכון בתים וקניית בתים אצל המגזר החלש. לא

תופעה מקרית אלא תופעה עצומה של חלקים גדולים בחברה. מעודדת אותה הממשלה.

 

איגרות חוב: המדינה וכל מיני קונצרנים פרטיים מוכרים איגרת חוב, כסף תמורת החזר בעתיד עם ריבית, אפשר למכור את האג"ח הלאה. זינוק בשימוש בזמן מלה"ע ה,1 נוצרת מערכת פיננסית שלמה שמארגנת אג"ח. אחרי המלחמה הרבה ממירים את המיומנות שלהם למכירת אג"ח סביב

פרוייקטי בנייה. סביב כל הזינוק בנגישות של יזמים להון מוכרים אג"ח כדי לבנות גורדי שחקים. ייעול של תנועות הון לנדל"ן. יכולת לבנות מגה פרוייקטים. קישור בין איך שמרחב מתעצב

 

 

ליכולות הפיננסיות החדשות שצומחות. פיצוץ של בועה משליך על שאר מגזרי כלכלה. פיצוץ של

בועת נדל"ן-€ מביא למשבר כלכלי גדול. ההון מחפש כל הזמן לפתור את ההצבר ייתר שלו.

 

בשנת 2007 כשההון נודד לנדל"ן יש גלובליזציה של הבית- כדי להשיג שווקים רחבים יותר של

מימון מוציאים את זה החוצה. כל אחד באירופה או בסין יכול להשקיע באג"ח של משכנתאות. כל מיני חברות פיננסיות מבטחות את הבנקים שמחלקים משכתנאות. אנשים תמיד מאמינים שנדל"ן זה בטוח- נותנים דירוג סיכון מאד נמוך לאותן השקעות. נותנים דירוג טריפל .A רצים

לדוק מתוך אמונה שהמידע נכון ושתהיה תשואה.

החברות לא צדקו חלק בגלל קונספציות וחלק משחיתות- יש פער בין הקונים למה שקורה בפועל. הכל מתפוצץ סביב בועות נדל"ן בעיקר בקליפורניה ובפלורידה. יש קריסות ופשיטות רגל, כל

המגזר הפיננסי )מעקלים הרבה בתים שלא שווים את הכסף.( ליהמן ברטדרס, בר-סטרן, קורסים. שילוב בין קונספציה חברתית להעלמת הון. החברות בגיבוי ממשלתי )פאני מיי, פרדי מק(

מולאמות. מגזר הבינוי מצטצמם, העסקים הגדולים לא יכולים לקרוס כי זה הרבה מאד כסף שהולך

לטימיון וטלטלה מאד גדולה. יש גל חילוצים עצום של הממשלה.

מלאימים דווקא את התאגידים האולטרא קפיטליסטים. הרבה מחאות, הרבה אנשים בלי בית,

קריסה של בועות נדל"ן מתמשכת במדינות אחרות, בנקים של הלוואות.

משבר באמריקה יוצר ירידה בצריכה, המוכרים לשוק-סין- ירידה בכמות צריכה.

השלכות גלובליות, הצטמצמות התעשייה הסינית.

 

פעם ראשונה באמריקה רואים יציאה לרחובות של מעמדות נמוכים וביניים סביב אותה תכנית חילוץ- הסיסמא שעד היום קיימת "אנחנו ה99% ," אלה שממנים את המאיון העליון שעושה מה שהוא רוצה. עוד סיסמא "תשלטו על וול סטרייט." שנה אחרי שחילקו כספי הצלות מהמדינה

חילקו דיבידנדים לבעלי מניות.