המלחמה שנועדה לשים קץ לכל המלחמות

מלחמת העולם הראשונה היא המלחמה אשר עיצבה את המאה ה.20- באירופה, בכל כפר ועיירה ישנה אנדרטה למלחמת העולם ה,1- זוהי המלחמה אשר עיצבה את המאה ה.20- הביטוי "מלחמת העולם ה"1- הוא מושג אשר נתבע, כיצד הוא נתבע.? עיתון "טיים" מפרסם מאמר ב,12.6.1939 הם חשבו שבשנת 1933 יהיה פירוז אך למעשה ישנו מרוץ חימוש. הסיבה היחידה שכל כך הרבה

משאבים ועושר של העולם הוא כדי לצפות ל"-למלחמת עולם שנייה." ישנן חרדות מהדברים האלה, מהחרדות, הם מקווים שזה מה שימנע מהאנשים לצאת למלחמה שכזאת. הם טוענים כי מה שהוביל לכישלון במלחמה הקודמת היה הכישלון במנהיגות של גרמניה, לא ידעו כיצד להפעיל את "תכנית

שליפן." לפני מלחמת העולם השנייה יש מי שחושב על המלחמה ומשתמש במושג "מלחמת העולם."

 

צ'ארלס רפינגטון(1858-1925) הוא קצין בדימוס, עיתונאי מלחמה והוא חושף שחיתויות במהלך המלחמה. הממשלה הליברלית נופלת בגללו, הוא חושף שחיילים בריטים מתים לחינם, לא רוצים לתת לו להתקרב לקרב מכיוון שהוא מפיל גנרלים. לאחר המלחמה הוא כותב ספרים על זיכרונותיו מהמלחמה. הוא כותב בשנת 1920 את הספר "מלחמת העולם ה,"1- הוא ספר שעוררתי, הוא

מפרסם שיחות שהוא ניהל עם אנשים רבים, הוא מביך אנשים רבים בדברים שהם חשפו.

 

חשוב להבין את ההיסטוריוגרפיה של מלחמת העולם הראשונה על מנת להבין את המלחמה.

–    טרמינולוגיה: אנשים הבינו שקורית תופעה עולמית, ישנה מלחמה עולמית.

• המלחמה העולמית.
• ישנם הביטים קולוניאליים למלחמה הזאת.
• המלחמה הגדולה.
• המונית: זוהי מלחמה שבה יצרו את המדינות המודרניות, מגייסים צבאות ענקיים,

לא רק חיילים.

• פטריוטית: ישנה התפוצצות של לאומיות, אנשים היו מוכנים למות למען המולדת

שלהם ובהמוניהם. מנגנון המלחמה הוא מנגנון פטריוטי, הצבאות הם לאומיים.

• משולבת: היא משלבת היבטים שונים, גם בלחימה, בטכנולוגיה. ישנה חזית עורף,

הכלכלה הצבאית שמתעצבת חשובה ביותר.

• טוטאלית: היו פשעי מלחמה ופגיעה מכוונת באזרחים. היא טוטאלית מכיוון שכולם

מעורבים פה, כולם נפגעים בצורה כזאת או אחרתץ

• מודרנית: יש כאן משהו חדש, הן מבחינת טכנולוגיה, הן מבחינת ניהול המלחמה.

העת המודרנית מתחילה למעשה ב.1914-

• המינוח מראה כיצד החוקר או החוקרת נותנים אינטרפרטציה למלחמה:

 

 

• נקודת שבר: ,Deluge כל מה שהיה לפני זה נמחק. ,Upheaval יש את

העולם של פני המלחמה ויש את העולם של אחרי המלחמה.

 

קריסת האימפריות

ישנה קריסה של אימפריות עתיקות יומין.

–    הרוסית: בית רומנוב, הצארים, קורס לאחר 300 שנה. לאחר המלחמה תהיה את המהפכה

הרוסית, ברית המועצות.

–    הגרמנית: ביסמרק, הרייך ה,2- תקרוס, תאבד שטחים וקולוניות.

–    האוסטרו–הונגרית: בית הבסבורג, אימפריה רב לאומית גדולה תתפרק למדינות קטנות

לאחר מלחמת העולם ה)1-צ'כיה, אוסטוריה, הונגריה, יוגוסלביה וכו.('

–    העות'מנית: בשנת 1923 היא תהיה טורקיה. היא מאבדת אזורי מנדטים רבים כמו ישראל,

סוריה ולבנון.

 

בשנת 1975 נכתב ספר על ידי פול פאסל בשם "המלחמה הגדולה והזיכרון המודרני." הוא מדבר על כך שבמלחמת העולם ה1- קרה דבר חדש, נולד זיכרון חדש, הוא לא היה כמו שזכרו מלחמות לפני כן. אין זיכרון סנטימנטלי, כעת יש התפכחות מאשליות, יש מרירות, אירוניה. כבר לא מהללים מלחמות, אף אחד לא קונה את הסיסמאות. הספר עוסק בהלם קרב, כעת יש עשרות אלפי חיילים

שמפסיקים לתפקד, שולחים אותם הביתה לאשפוז, רופאים מאבחנים לראשונה מה זה הלם קרב.

כבר לא מדברים על המלחמה הזאת כמלחמה מוצדקת.

 

ג'יי ווינטר כתב ספר בשנת 1995 על "אתרי זיכרון ואתרי אבל ברחבי אירופה." הוא מסתכל על אזורי השכול באירופה, הוא אומר כי ישנם דברים מאוד מסורתיים, תנכיים. הוא טוען כי המלחמה אינה מודרנית, ישנה תקופת תפר, תקופת מעבר. ישנה טכנולוגיה חדשה אך במקביל גם סוסים ועגלות. זוהי מלחמה אשר משלבת בין הישן והחדש. מצד אחד יש אריסטוקרטים אך מצד שני גם

דמוקרטית.

 

אבדות המלחמה

–    אוסטרו–הונגריה: כ5- מיליון פגועים.

–    בריטניה: כ3- מיליון פגועים.

–    צרפת: כ6- מיליון פגועים.

–    סה"כ: 8 מיליון הרוגים, 21.7 מיליון פצועים, 2 מיליון נעדרים.

 

כעת לכל הרוג יש שם ודרגה על המצבה, כל מוסד, כל עיר רוצה להנציח את ההרוגים שלה.